אמיר פוארסה נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים ואח'

פסק-דין

השופט א' א' לוי:

1.העותר הועסק כחשמלאי אצל משיבה 2 - עיריית אילת - עד שנפגע, בחודש דצמבר 1994, בתאונת עבודה שבעקבותיה לא יכול היה למלא עוד את תפקידו הקודם, ולפיכך שולב בתפקיד אחר בעירייה. לטענתו, בעקבות השינוי בתפקידו הורעו תנאי העסקתו במידה ניכרת. לאחר דין ודברים הועבר העותר לתפקיד אחר, אך משסירב למלא תפקיד זה בטענה כי התנאים שהוצעו לו אינם הולמים, הוחלט על פיטוריו. או-אז הגיש העותר תביעה לבית-הדין האזורי לעבודה בבאר-שבע כנגד העירייה, בגדרה עתר כי הפיטורים, שלטענתו לא היו כדין, יבוטלו. בית-הדין האזורי דחה את התביעה, לאחר שמצא כי העותר הוא שהביא בהתנהגותו לסיום יחסי העבודה.

2.על פסק-דינו של בית-הדין האזורי ערער העותר לבית-הדין הארצי לעבודה, אשר לא ראה מקום להתערב בקביעותיה העובדתיות של הערכאה הדיונית ובהכרעתה. מכאן העתירה שבפנינו, בגדרה שב העותר וטוען, לאחר שנכנס הוא לפרטי-פרטיה של השתלשלות הדברים העובדתית, כי פוטר מעבודתו שלא כדין.

3.לא נוכל להושיט לעותר סעד. בית-משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על הכרעותיו של בית-הדין לעבודה, והתערבותו בתחום זה שמורה למקרים חריגים בהם נפלה טעות משפטית מהותית או כאשר שיקולים של צדק מחייבים זאת בג"צ 6927/03 מינס נ' בית הדין הארצי נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח', לא פורסם). לא שוכנענו כי עניינו של העותר, שאינו מצריך אלא עיון בשאלות שבעובדה, נמנה עם מקרים אלה.

העתירה נדחית על הסף.

ניתן היום, כ"ב בכסלו תשס"ה (5.12.2004).