Skip to main content
Election 2026

Israel votes on Tuesday, 27 October

From the court's archivePetition to the High Court of Justice

שורת הדין - Israel Law Center נ' היועץ המשפטי לממשלה

HCJ 11093/04 was decided on 9 December 2004.

The court's decision, in its own words.

אשר על כן, העתירה נדחית על הסף.

3 justices heard the case, and the ruling came on 9 December 2004.

Court
The Supreme Court, sitting as the High Court of Justice
Case
HCJ 11093/04
Opened
2004
Decided
9 December 2004
Length
2 pages

The panel

  • דורית ביניש
  • אשר גרוניס
  • אסתר חיות

This is how to cite the ruling.

בג"ץ 11093/04 שורת הדין - Israel Law Center נ' היועץ המשפטי לממשלה (9.12.2004)

The full text of the ruling, in the Hebrew the court gave it in.

בבית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ 11093/04

בפני: כבוד השופטת ד' ביניש · כבוד השופט א' גרוניס · כבוד השופטת א' חיות

העותרת: שורת הדין - Israel Law Center

נגד

המשיב: היועץ המשפטי לממשלה · עתירה למתן צו על-תנאי · בשם העותרת: עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר

פסק-דין

השופט א' גרוניס:

1.העותרת מבקשת בעתירתה כי תבוטל מדיניותו הנטענת של המשיב, לפיה עלולים להינקט הליכים פליליים שונים (עיכוב, חקירה, מעצר או העמדה לדין) נגד אזרח הטוען שתכנית ההתנתקות מהווה סכנה קיומית או סכנת נפשות למדינה או משתמש בביטוי אחר הדומה לכך ביחס לתכנית ההתנתקות.

2.לטענת העותרת, ד"ר אהרון לרנר, מנהל סוכנות הידיעות IMRA, פנה ביום 12.10.04 לדובר המשטרה ולעובדת משרדו של דובר משרד המשפטים על מנת לברר האם השימוש בביטוי "ביצוע תכנית ההתנתקות יגרום לפגיעה אנושה במדינת ישראל" הינו בגדר הסתה, העשויה לגרור אחריה נקיטת הליכים פליליים כלשהם. העותרת טוענת, כי דובר המשטרה ענה לד"ר לרנר שמדובר ב"מקרה גבולי" ושאם אזרח כלשהו ישא פלקט עם הביטוי האמור, המשטרה תיאלץ לקבל את פרטיו ולהעבירם למשרד המשפטים, על מנת שזה יכריע האם מדובר בהסתה. ממשרד המשפטים נמסר לד"ר לרנר, כך לפי העותרת, כי אין בכוונת המשרד לפסוק מראש לגבי מעמדו של הביטוי האמור. לפיכך, פנתה העותרת ביום 13.10.04 למשיב על מנת לוודא מהי מדיניותם הרשמית של גורמי אכיפת החוק במדינה לגבי השמעת טענות בנוגע לתכנית ההתנתקות. העותרת טוענת עוד, כי פנייתה למשיב נעשתה על רקע התנהגותם של גורמי אכיפת החוק שלטענתה, עוצרים אזרחים, חוקרים אותם או מעכבים אותם בשל מימוש חופש הביטוי שלהם באופנים שונים. לטענת העותרת, עד כה טרם התקבלה מהמשיב תשובה על פנייתה ועל כן הוגשה עתירה זו.

3.העתירה, כפי שהוגשה, הינה כללית מדי והיא נעדרת תשתית עובדתית מספקת. אין בעתירה התייחסות ולו למקרה ספציפי אחד בו יושמה אותה מדיניות אכיפה פסולה לה טוענת העותרת. בעתירה לא מופיעה ולו דוגמה ספציפית אחת בדבר אדם שננקטו נגדו הליכים פליליים כלשהם בשל שימוש בביטוי כזה או אחר נגד תכנית ההתנתקות. בית משפט זה איננו נוהג לדון בעתירות כלליות וחסרות תשתית עובדתית שאינן מתייחסות למקרים קונקרטיים (ראו: בג"צ 1759/94 סרוזברג נ' שר הביטחון, פ"ד נה(1) 625; בג"צ 3039/97 יהל נ' שר הפנים (לא פורסם)). העותרת טוענת, אומנם, כי גורמי אכיפת החוק פועלים לאחרונה נגד אזרחים המממשים את חופש הביטוי שלהם, אך היא איננה מביאה כל פירוט בדבר זהותם של אותם אזרחים, באילו ביטויים הם השתמשו ומה, אם בכלל, ההליכים שננקטו נגדם. יתר על כן, גם אם יינקטו הליכים פליליים כנגד אדם זה או אחר בשל השמעת ביטויים נגד תכנית ההתנתקות, המקום הראוי להעלאת טענותיה של העותרת הינו בית המשפט, שידון באותו הליך פלילי, ולא בית משפט זה.

4.אשר על כן, העתירה נדחית על הסף.

ניתן היום, כ"ו בכסלו תשס"ה (9.12.04).

Find the case on the Supreme Court's site

The court gave these rulings around the same time.

All Supreme Court rulings →

More tools