From the court's archivePetition to the High Court of Justice
ועד מחוז תל אביב והמרכז של לשכת עורכי הדין ואח' נ' המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין בישראל ואח'
HCJ 11483/04 was decided on 13 March 2006.
The court's decision, in its own words.
(ראו פירסומו של הדו"ח באתר האינטרנט של מבקר המדינה:
3 justices heard the case, and the ruling came on 13 March 2006.
- Court
- The Supreme Court, sitting as the High Court of Justice
- Case
- HCJ 11483/04
- Opened
- 2004
- Decided
- 13 March 2006
- Length
- 41 pages
The panel
- מישאל חשין
- דורית ביניש
- אילה פרוקצ'יה
This is how to cite the ruling.
בג"ץ 11483/04 ועד מחוז תל אביב והמרכז של לשכת עורכי הדין ואח' נ' המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין בישראל ואח' (13.3.2006)
The full text of the ruling, in the Hebrew the court gave it in.
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 11483/04
בפני: כבוד המישנה לנשיא (בדימ') מ' חשין · כבוד השופטת ד' ביניש · כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
העותרים: 1. ועד מחוז תל אביב והמרכז של לשכת עורכי הדין · 2. נתן יריב · 3. אייל יפה · 4. רון אבנר · 5. עדנה אגמי
נגד
המשיבים: 1. המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין בישראל · 2. הועד המרכזי של לשכת עורכי הדין בישראל · 3. ועד מחוז ירושלים של לישכת עורכי הדין · 4. ועד מחוז חיפה של לישכת עורכי הדין · 5. ועד מחוז באר שבע והדרום של לישכת עורכי הדין · 6. ועד מחוז צפון של לישכת עורכי הדין · תשובה לצו על-תנאי
תאריך מיסמך אחרון: כ' בחשון תשס"ו (22.11.05)
בשם העותרים: עו"ד יוסי אשכנזי עו"ד עדית רוט
בשם המשיבים 1 ו-2: עו"ד בעז בן צור עו"ד עודד נשר
בשם המשיב 3: עו"ד יוסף תוסיה-כהן
בשם המשיב 4:
בשם המשיב 5:
בשם המשיב 6: עו"ד רחל בן-ארי (בר רב האי) עו"ד רויטל אלמוג · עו"ד דניאל גרטנר עו"ד דב גלבוע · עו"ד ח'אלד חוסני זועבי
פסק-דין
המישנה לנשיא (בדימ') מ' חשין:
לפני למעלה משבע שנים נדרשנו לשלוש עתירות שהגישו עו"ד ד"ר שלמה כהן ועימו עורכי-הדין יוסף ארנון ונתן יריב נגד ראש לישכת עורכי הדין דאז, עו"ד דרור חוטר-ישי, ונגד הוועד המרכזי של הלישכה. שמענו טיעונים ארוכים, קראנו מיסמכים רבים, ולסוף החלטנו לעשות את הצווים על-תנאי מוחלטים. ראו: בג"ץ 954/97, 1917, 3000 עו"ד ד"ר שלמה כהן נ' ראש לישכת עורכי-הדין, פ"ד נב (3) 486 (פרשת כהן). וכך פתחנו את דברינו בפסק-הדין שבאותה פרשה (שם, 491-490):
רוחות רעות מנשבות בה בלישכת עורכי - הדין. מאז הוקמה הלישכה, בשנת 1961, ועד לשנים האחרונות, נדרשנו לא אחת לדון בהחלטות אלו ואחרות שעשו מוסדות הלישכה. במיקצת מאותם עניינים הסכמנו עם הלשכה; במיקצתם הפכנו על פיהן החלטות שנעשו. ואולם, ברובם המכריע הועמדו לפנינו לדיון ענייניהם הספציפיים של עורכי - דין יחידים, או של מי שביקשו להיות עורכי - דין. והנה, זו - הפעם – שלא כבעבר – נאלצים אנו להידרש לשאלות חוקתיות בנושא דיני הנהלתה של הלישכה ובנושא כיבוד זכויותיו של המיעוט במוסדותיה.
צר לנו שהוטלה עלינו המעמסה להכריע בעתירות אלו שלפנינו – במעט רצון טוב יכולים היו עותרים ומשיבים להגיע לעמק - השווה – אך משהונחו החבילות על פיתחנו נעשה את מלאכתנו ונתיר אותן אחת לאחת.
באותה רוח סיימנו את דברינו באותה פרשה (שם, 528):
פתחנו ונסיים באותה אמירה: רוחות רעות מנשבות בה בלישכת עורכי - הדין. צר לנו שכך הוא. צר לנו שחברים בוועד המרכזי של הלישכה נאלצו להביא אלינו להכרעה שאלות שבמקומות אחרים נפתרות ברוח טובה, בשופי ובנחת. ואולם משהוטל עלינו להכריע – הכרענו. על זכויות היחיד שמרנו בעבר. נוסיף ונשמור עליהן מכל פגע גם בעתיד. לא נתיר לעשוק את המיעוט. על - כן מכריעים אנו כפי שאנו מכריעים.
חלפו-עברו שנים, העותר באותן פרשות – עו"ד ד"ר שלמה כהן – הפך ראש הלישכה, ושוב החלו מנשבות רוחות לא טובות בלישכה. ואם בעבר היו אלו רוחות שנישבו בתוכְכי הוועד המרכזי, הנה כיום הרוחות מנשבות בין המועצה הארצית של הלישכה ועימה הוועד המרכזי לבין ועד מחוז תל-אביב והמרכז של הלישכה. ועד המחוז הוא העותר לפנינו – עימו עורכי-הדין נתן יריב, אייל יפה, רון אבנר ועדנה אגמי – והמשיבים לעתירה הם המועצה הארצית של הלישכה והוועד המרכזי שלה. גם זו הפעם עשינו כמיטבנו כדי לשכנע את בעלי-הדין כי יעשו לסיום חילוקי הדעות ביניהם מחוץ לכותלי בית המשפט. סברנו שאין זה לכבודה של הלישכה כי נושאי-עיקרון שבה יוכרעו בבית משפט ועל-כן שלחנו את בעלי-הדין להידבר ביניהם. אלא שהרוחות הרעות ניצחונו וכך הוטל עלינו להכריע בסיכסוך שטוב וראוי היה לו שלא נברא משנברא. לרוח המנשבת במסדרונות הוועד המרכזי של לישכת עורכי הדין, ראו עוד: בג"ץ 6091/04 עו"ד יראון פסטינגר נ' עו"ד דר' שלמה כהן, ראש לשכת עורכי-הדין ויושב-ראש הוועד המרכזי של הלשכה (טרם פורסם).
2.זו הפעם ענייננו הוא בהחלטת המועצה הארצית של לישכת עורכי הדין מיום 30.11.2004, החלטה בה אושרה הצעת תקציבהּ של הלישכה לשנת 2005. טענת העותרים היא, כי החלטה זו החלטה פסולה היא, החלטה היא שנתקבלה שלא כדין, ואילו המשיבים משיבים מלחמה שערה ועומדים הם איתן בהגנה על החומות. זו היא אפוא השאלה שתעסיק אותנו בחוות דעתנו שלהלן.
בעלי הדין שלפנינו
3.ואלה הם בעלי הדין שלפנינו:
(1) העותר 1, ועד מחוז תל-אביב והמרכז של לשכת עורכי-הדין (ועד מחוז ת"א או ועד המחוז), הינו מוסד ממוסדותיה של לישכת עורכי-הדין (הלישכה), וכינונו הוא מכוח הוראות חוק לישכת עורכי הדין, תשכ"א-1961 (חוק הלישכה או החוק). חברי הוועד נבחרים לתפקידם על-ידי חברי הלישכה הרשומים במחוז בבחירות כלליות, שוות, יחסיות, חשאיות וישירות (סעיף 13 לחוק). העותרים 2 עד 5 הם עורכי-דין ממחוז תל-אביב והמרכז של הלישכה; העותרים 2 ו-3 הם חברי המועצה הארצית של הלישכה, העותר 4 הוא חבר ועד מחוז ת"א והעותרת 5 היא עורכת דין מן השורה.
(2) המשיבה 1 היא המועצה הארצית של הלישכה. רוב חברי המועצה נבחרים על-ידי כלל עורכי-הדין הרשומים בלישכה בבחירות כלליות, שוות, יחסיות, חשאיות, ישירות וארציות; מיקצתם מכהנים בתוקף תפקידם ex lege; ומיקצתם נבחרים בידי ועדי המחוזות, שלושה חברים מכל מחוז. (סעיף 9 לחוק).
(3) המשיב 2 הוא הוועד המרכזי של הלישכה. בראשו עומד ראש הלישכה ובהרכבו מכהנים חברים שנבחרו בידי המועצה הארצית (סעיף 11 לחוק). הוועד המרכזי הוא המוסד המבצע העליון של הלישכה. המשיבים 3 עד 6 הינם ועדי המחוזות של לישכת עורכי הדין - זולתי ועד מחוז תל-אביב - אשר צורפו כמשיבים לעתירה על-פי החלטת בית-המשפט.
(4) המשיבים 3 עד 6 הם ועדי המחוזות הבאים של הלישכה: ועד מחוז ירושלים, ועד מחוז חיפה, ועד מחוז באר שבע והדרום וועד מחוז צפון.
המשיבים 1 ו-2 ייקראו להלן: המשיבים.
התשתית הנורמטיווית - גביית דמי חבר, תקציב הלישכה ותקציביהם של ועדי המחוזות
4.חילוקי הדעות בין בעלי הדין נסבים על נושאי ממון: על נושא גביית דמי חבר מחברי הלישכה; על נושא תקציביהם של הלישכה ושל ועדי המחוזות; ועל שאלת הקצאתם של כספים מן הלישכה לוועדי המחוזות. נרכז עצמנו אפוא בנושאים אלה ונעשה כמיטבנו כדי שלא נגלוש מעבר להם.
5.לישכת עורכי הדין היא תאגיד סטטוטורי, וסמכויותיה קבועות בחוק לישכת עורכי הדין ובחקיקת המישנה שנחקקה מכוחו. ככל שהמדובר הוא בגביית דמי חבר ובקביעת תקציב הלישכה ותקציבי מחוזותיה, שני דברי חקיקה הם לענייננו: חוק הלישכה עצמו, בהוראות שונות בו; וכללי לישכת עורכי הדין (קביעת תקציב ואגרות), תשנ"ה-1994 (כללי הלישכה או הכללים).
6.אשר לחוק הלישכה: סעיף 93 (א) לחוק קובע כי רשאית היא הלישכה להטיל על חבריה דמי-חבר ואגרות למימון פעולותיה:
מימון פעולות הלשכה
93. (א) הלשכה רשאית, על פי החלטת המועצה הארצית, להטיל על חבריה דמי-חבר ואגרות למימון פעולותיה.
עינינו הן הרואות: דמי חבר המוטלים על חברי הלישכה, סכום חד הם. אין בו בחוק, בנפרד, "דמי חבר למחוז" ו"דמי חבר ארציים". החוק עניינו הוא אך ב"דמי חבר", ודמי אלה אמורים להשתלם ללישכה במישרין. נוסיף עם זאת, שאין בו בחוק איסור על חלוקת דמי החבר לשני סוגי תשלומים.
7.תקציב הלישכה ותקציביהם של ועדי המחוזות מוסדרים בסעיף 95 לחוק הלישכה:
תקציב
95. תקציב הלשכה ייקבע על ידי המועצה הארצית; תקציבי הועדים המחוזיים – על ידי ועדים אלה.
אין החוק מפרט מהו דין במקום שמתגלית סתירה בין תקציב הלישכה לבין תקציבי המחוזות. עם זאת, קובע סעיף 13 (ז) לחוק כי:
הרכב של ועד מחוזי
13.(א)...... (ז) ועד מחוזי לא יפעל בסתירה להחלטות הועד המרכזי.
8. סעיף 6 לכללי הלישכה מורנו שהמועצה הארצית תקבע את דמי החבר רק לאחר שתביא בכלל שיקוליה את תקציבי הוועדים המחוזיים:
קביעת דמי חבר ואגרות
6. המועצה הארצית תקבע את דמי החבר והאגרות רק לאחר שהביאה בכלל שיקוליה את תקציבי הוועדים המחוזיים ואת תקציב הלשכה.
9. נוסיף ונזכיר את הוראות הכללים סעיפים 3 עד 5 לכללי הלישכה, בהם מוסדרים בין היתר, מועדי קביעתם של תקציב הלישכה ושל תקציבי הוועדים המחוזיים:
קביעת תקציב הלשכה
3. תקציב הלשכה ייקבע בידי המועצה הארצית, לא יאוחר מה-30 בנובמבר הקודם לתחילת שנת התקציב.
קביעת תקציב ועד מחוזי
4. תקציב ועד מחוזי ייקבע בידי הוועד המחוזי, לא יאוחר מה-31 באוקטובר הקודם לתחילת שנת התקציב.
קביעת תקציב המועצה הארצית
5. המועצה הארצית תקבל מהוועדים המחוזיים את תקציבם לא יאוחר מה-5 בנובמבר הקודם לתחילת שנת התקציב.
10. עד כאן – עיקרי הוראות הדין באשר להטלת דמי חבר על חברי הלישכה ובאשר לקביעת תקציבה של הלישכה ותקציביהם של ועדי המחוז.
מה אירע בלישכה מאז הקמתה עד לשנת 2004 (ועד בכלל)
11. מסתבר כי חוק הלישכה והכללים היו כל השנים - בחלקים ניכרים שבהם - בבחינת הלכה ואין מורין כן. החוק הלך בדרכו, החיים זרמו בדרכם, והדרך לא היתה אותה דרך. אלא מתוך שהכל נעשה בהסכמה ובהבנה של כל הגופים שלעניין – כיאה ללישכת עורכי דין המכבדת את עצמה – לא קמה מהומה ולא נשמעה צווחה.
12. מאז היווסד הלישכה, בשנת 1961, נחלקו דמי חבר שהטילה הלישכה כסמכוּתה בסעיף 93 (א) לחוק הלישכה, לשני סכומים נפרדים: דמי חבר לוועד המרכזי (דמי חבר ועד מרכזי), ודמי חבר לוועד המחוז (דמי חבר ועד המחוז). דמי חבר אלה האחרונים הועברו במלואם לוועד המחוז.
13. ואמנם, בדו"ח על הביקורת בלישכת עורכי הדין בישראל, מס' 4/99 מיום 29.4.99 (דו"ח המבקר), כך תיאר מבקר המדינה את שיטת הגביה שהיתה נוהגת בלישכה (בעמ' 26):
דמי החבר שהלשכה גובה מדי שנה מחבריה הם משני סוגים, ובשני סכומים נפרדים. (1) "דמי חבר ועד מרכזי", המועברים לקופת הוועד המרכזי, ואשר נועדו למימון פעולות הוועד המרכזי; (2) "דמי חבר ועד מחוזי", המועברים לקופת הוועד המחוזי אשר בתחומו מצוי מקום עבודתו של חבר הלשכה, ואשר נועדו למימון פעולותיו של הוועד.
(ראו פירסומו של הדו"ח באתר האינטרנט של מבקר המדינה:
The court gave these rulings around the same time.
- שמעון וקנין נ' אברהם כהן ואח'CA 2578/04 · 14 March 2006
- מרטין (אריה) בצקי נ' אורי סקורניצקי ואח'CA 9493/03 · 13 March 2006
- אברהם מסילתי נ' מדינת ישראלHCJ 1531/06 · 13 March 2006
- רבקה לוי ואח' נ' אסתר מיקה ואח'HCJ 2222/06 · 13 March 2006
- מועצה אזורית באר-טוביה נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח'HCJ 2198/06 · 12 March 2006
- צמח ויקטור נ' מדינת ישראלHCJ 2167/06 · 12 March 2006