מועצה מקומית עמנואל נ' הרשות הממשלתית למים ולביוב ואח'

פסק-דין

השופט ד' מינץ:

1.עניינה של העתירה בבקשת העותרת, מועצה מקומית עמנואל, כי נורה למשיבה 6, תאגיד המים וביוב יובלים בשומרון 2003 בע"מ (להלן: התאגיד), לצרף את העותרת לשורות התאגיד ולספק לה שירותי מים וביוב.

2.לטענת העותרת, על אף פניותיה לתאגיד (פניות אשר לא צורפו לעתירה) לצירופה לשורותיו וישיבות שהתקיימו בין הצדדים לבחינת צירופה, טרם נעשה הדבר בפועל ולאחרונה אף נודע לה כי התאגיד החליט לעת הזו שלא לעשות כן. לטענת העותרת בשל כך היא אינה זכאית לסיוע ותקצוב בדומה לרשויות שצורפו לתאגיד ונהנים מסיוע כאמור על ידי המשיבים, והיא מתקשה להחזיק את מערכות המים והביוב שברשותה. היעדר סיוע כאמור מביא לפגיעה קשה בתושבי העותרת אשר נאלצים לספוג תעריפי מים גבוהים, דבר הנעשה בחוסר סבירות קיצוני ותוך פגיעה בלתי מידתית בזכות ובנגישות למים של התושבים.

3.דין העתירה להידחות על הסף. הלכה פסוקה היא כי טרם פניה לבית משפט זה יש לפעול למיצוי הליכים מול הרשות המנהלית המוסמכת (בג"ץ 8681/09 פיינטוך נ' ראש עיריית תל אביב (1.11.2009); בג"ץ 8691/18 חרמון התנועה לשוויון זכויות ומנהל תקין נ' שר האוצר (17.12.2018)). במקרה זה, העותרת לא צירפה לעתירתה פניה למי מהמשיבים, למעט פניה מיום 27.8.2018 לחברת "מוצאי מים בע"מ" (שהקשר שלה לעניין לא הובהר), בבקשה שזו תסייע לה להצטרף לתאגיד. ממילא גם מתשובת אותה חברה מיום 27.8.2018 עליה ביקשה העותרת להסתמך בעתירתה, עולה כי גם לעמדת מנכ"ל התאגיד, על העותרת לפנות למשרד האוצר ולרשות הממשלתית למים ולביוב לצורך הנעת התהליך. פניה זו, על פי האמור בעתירה, לא נעשתה.

4.לא למותר לציין כי גם בסיכומי הישיבות שצורפו לעתירה (סיכום פגישה עם סגן שר האוצר מיום 7.5.2017 וסיכום ישיבה עם מנכ"ל משרד הפנים מיום 11.3.2018), אין כדי לפטור את העותרת מחובתה למצות הליכים. יתר על כן, אותם סיכומי דיון גם אינם מבססים טענה להחלטה מנהלית פסולה כלשהי, שכן כל שנאמר במסגרתם הוא כי יש לבחון מהלכים לקדם את עניינה של העותרת.

העתירה נדחית.

ניתן היום, י"ד באדר א התשע"ט (19.2.2019).