קלמן גמא ואח' נ' גמאטרוניק תעשיות אלקטרוניקה בע"מ

פסק-דין

העותרים התדיינו בפני בית-הדין האזורי לעבודה בירושלים וכנגד פסק-הדין שניתן הגישו ערעור לבית-הדין הארצי. בית-הדין דחה את הערעור (ע"ב 1906/98), וחודש ומחצה לאחר מכן הגישו העותרים "בקשה לפסילת שופט". בבקשה זו נטען, לראשונה, כי מנהלה של המשיבה בערעור – מר יוסף גורן – כיהן כנציג ציבור בבית-הדין, דבר המציב אותו בניגוד עניינים ומחייב לפסול את מותב השופטים שישב לדין.

בית-הדין הארצי (הרכב בראשות הנשיא ס' אדלר) דחה בקשה זו משלא מצא כי הדבר מעלה חשש ממשי למשוא פנים של חברי המותב. בית-הדין הדגיש, כי לא רק שמר גורן לא נמנה על חברי המותב שישבו לדין בערעורה של העותרת, אלא שכהונתו בבית-הדין הגיעה לקיצה שלושה חודשים עובר לדיון שהתקיים בערעור, וגם בשנה שקדמה לכך הוא כלל לא ישב בדין. ועוד נקבע, כי "לאור חלוף תקופה בת שנה וחצי מאז שיבוצו לאחרונה של מר גורן כחבר במותבי בית הדין, נוכח אופיים המקצועי של הקשרים עימו והעובדה כי חלק מחברי מותב בית הדין לא ישבו עימו במותבים, דעתנו היא, כי לא מתקיימות נסיבות המקימות חשש ממשי למשוא פנים בניהול ההליך על ידי ההרכב שנתן את פסק הדין" (עמ' 2 להחלטה מיום 17.1.08).

כנגד החלטה זו מופנית העתירה הנוכחית, בה נטען כי אף שלא התקיים ניגוד עניינים בפועל, פסילתו של המותב שישב לדין נדרשה מטעמים של מראית פני הצדק, ובלשון המקור: "ישיבה על כס השיפוט גוררת קירבה ממשית הנוצרת מהתנהלותם של דיונים רבים, של התייעצות בין חברי המותב לעניין פסקי הדין, וגוררת מטבעם של דברים אף היכרות אישית, שלעיתים נמשכת מחוץ לכותלי בית המשפט" (פסקה 24 לעתירה).

התערבותו של בית-משפט זה בהחלטות ופסקי-דין של בית-הדין הארצי לעבודה, מוגבלת לאותם מקרים חריגים בהם מתגלה טעות מהותית וממשית אשר הצדק מחייב את תיקונה (בג" צ 525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מ(1) 673, 693 (1986)). טעות כזו לא מצאנו בהחלטתו של בית-הדין הארצי, אדרבא, טענות העותרים נבחנו בקפידה על ידי בית הדין, ולא מצאנו ולו בדל של עילה להתערבותנו.

אשר על כן, העתירה נדחית על הסף.

ניתן היום, ז' באדר א' התשס"ח (13.02.08).