חרבאווי מנאל ו- 4 אח' נ' שר הפנים ואח'

פסק-דין

בעתירה זו מבקשים העותרים כי נורה למשיבים להיענות לבקשתם לאיחוד משפחות, אשר נדחתה בנובמבר 1996 מטעמים ביטחוניים, כן מבקשים הם כי העותרים 3-5 שהם בניה של העותרת 1 יירשמו בתעודת הזהות הישראלית שברשותה.

מתגובת המדינה לעתירה עולה, כי הבקשה לאיחוד משפחות הוגשה בחודש פברואר 1995, הבקשה נדחתה בחודש נובמבר 1996, והודעה על כך נשלחה לעותרים. בחודש אוקטובר 1997, בתשובה לפניית בא-כוחם של העותרים הודיע המשיב כי הבקשה סורבה מטעמים בטחונים. מאז לא פעלו העותרים בנושא העתירה עד ליום 20.12.2000 שאז פנו באמצעות בא-כוחם בבקשה לאשר את בקשתם לאיחוד משפחות. תשובת משרד הפנים לבקשה ניתנה ביום 28.1.2001 ובה נאמר כי היות שהבקשה סורבה מטעמים בטוחנים לפני מספר שנים, על העותרים להגיש בקשה חדשה. עוד עולה מתגובת המדינה כי בקשת העותרים לרישום הילדים בתעודת הזהות של העותרת מס' 1 מעולם לא הוגשה למשרד הפנים וכי אם תוגש בקשה כאמור היא תיבחן לגופה.

יש ממש בטענת המשיבים כי עם חלוף הזמן ושינוי הנסיבות על העותרים לפנות תחילה למשיבים בבקשה חדשה לאיחוד משפחות. ככל שהעתירה נוגעת להחלטות המשיבים בשנים 1996 ו1997-, הרי שהעתירה לוקה בשיהוי, ואין ניתן לבחון כיום את הסרוב שניתן בשעתו. עתה יהיה על המשיבים לדון בבקשה לאיחוד משפחות על סמך נתונים מעודכנים, ולשם כך יש להגיש בקשה חדשה. באשר לבקשת העותרים לרשום את העותרים 3-5 בתעודת הזהות של העותרת 1, על העותרים למצות את ההליכים ולפנות תחילה למשרד הפנים בבקשה לרישום כאמור. לפיכך, הפנייה המתייחסת לראש זה של העתירה היא מוקדמת.

מהטעמים האמורים דין העתירה להדחות על הסף.

אשר על כן, העתירה נדחית.

ניתן היום, כ"ח באדר תשס"א (20.3.01).

זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ

הדין של בית המשפט העליון בישראל.