סמיר עבד אלואחד נ' משטרת מרחב איילון ואח'

פסק-דין

השופטת ע' ארבל:

העותר, אסיר המרצה עונשו בישראל, מבקש להתיר לו להמשיך ולשהות בישראל. לדבריו, החזרתו לשטחי הרשות הפלסטינית תעמידו בסכנת חיים, לאחר שהעיד במספר הליכים פליליים כעד תביעה נגד תושבים מהאיזור. לשיטתו, עדותו כעד תביעה היא שמקנה לו זכאות למעמד בישראל.

מתגובת המשיבים עולה כי העותר כלל לא פנה בבקשה בעניינו לוועדת המאויימים, שהיא הגורם המוסמך לדון בבקשות תושבי האיזור למעמד בישראל נוכח סכנה הנשקפת לחייהם בשל שיתוף פעולה עם גורמי הביטחון של ישראל או בשל חשד לשיתוף פעולה כזה. המשיבים מציינים כי לפנים משורת הדין העבירו את עניינו של העותר לוועדת המאוימים וזו תדון בעניינו כמקובל.

אם כן, העותר לא מיצה הליכים בטרם הגיש עתירתו ודי היה בכך כדי להביא לדחייתה על הסף. ואולם, גם אם נביא בחשבון כי עניינו הונח כבר בפני ועדת המאוימים, עדיין אין מקום להמשיך ולדון בעתירה כל עוד לא ניתנה החלטתה של ועדת המאוימים. מדובר אם כן בעתירה מוקדמת שדינה להידחות על הסף, וכך אנו עושים.

ממילא מתייתר גם הצורך לדון בבקשה לצו ביניים.

ניתנה היום, ז' בתמוז תשס"ט (29.6.09).