שירותי בריאות כללית נ' שר הפנים ואח'

פסק-דין

הנשיאה ד' ביניש:

העתירה המתוקנת שלפנינו מופנית כנגד חוזר המנהל הכללי של משרד הפנים מספר 3/2008 בו נקבע כי "כאשר רשות מקומית מבקשת להתקשר עם קופות החולים השונות, שהינן גופים עסקיים ורווחיים, עליה לפרסם מכרז פומבי שיבטיח תחרותיות, שוויון וקבלת תמורה מקסימלית". עיקר הטרוניה שהעלה בא-כוח העותרת היא כנגד ההנחיה הגורפת שאינה מביאה בחשבון, לטענתו, נסיבות בהן מדובר בהקמת מרפאה שאיננה לצורך הפעילות העסקית של קופת החולים, אלא לצרכי מילוי חובותיה על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי. גם בעניין זה אין בא-כוח העותרת טוען כנגד הדרישה לקיים מכרז אלא למעשה טוען הוא כנגד הצורך לעמוד בתחרות עם גופים מסחריים בנסיבות כאלה, שאינם במעמד שווה לאותם צרכים של קופות חולים. כן טען כנגד הצורך לעמוד בתנאים המקובלים של מכרז והוא הכרעה על פי תמורה מקסימלית.

לא ראינו להיעתר לעתירה כפי שנוסחה ולבטל את ההנחיה הגורפת של מנכ"ל משרד הפנים. אין לצפות כי הרשויות המקומיות ככלל, יתרמו לקופות החולים מקרקעין ובדרך עקיפה זו יתמכו בהן. ההנחיה לנהוג בשקיפות ובשוויון היא הנחיה ראויה. עם זאת אנו מניחים, וגם באת-כוח המדינה לא חלקה על כך בתשובתה, כי ההנחיה הכללית אינה חוסמת כליל ובכל הנסיבות מלהכיר בנתונים פרטניים במקרה חריג, שבו יהיה בידה להתחשב באופיו המיוחד של הצורך שלשמו מבקשים את המקרקעין מהעירייה ויקבעו תנאים הולמים לצורך מיוחד זה, ובלבד שיעמוד בקריטריונים ראויים.

בכפיפות להערה זו, של אפשרות בדיקה פרטנית במקרה חריג, שאין בה כדי לסתור את הנוהל האמור, אלא לשקול אם יהיה מקום לחרוג ממנו במקרה יוצא דופן, העתירה נדחית.

ניתנה היום, י' בניסן התשע"א (14.04.2011), בפני

באי-כוח הצדדים.