זאהר אחמד מחמד קעדאן נ' מדינת ישראל

פסק-דין

השופט א' גרוניס:

1.העתירה מופנית נגד פסק דין שניתן בבית המשפט הצבאי לערעורים. ערכאת הערעור הפחיתה את עונשו של העותר מעשרים וחמש שנות מאסר לעשרים שנות מאסר. העותר טוען כי בסיבוב קודם בהליך לא היה מקום להשיב את הדיון לאותו מותב של הערכאה ראשונה וכן טוען הוא כי עונשו חמור יותר מזה של אחרים שהיו חברים בחוליה בה הוא היה חבר.

2.דינה של העתירה להידחות. לעניין הטענה הראשונה נאמר כי מפרוטוקול הדיון בבית המשפט הצבאי לערעורים בסיבוב השני עולה כי סניגורו דאז של העותר ויתר על הטענה. ברור, על כן, שלא ניתן להעלות הטענה עתה בפני בית המשפט הגבוה לצדק. יתרה מזו, לא מצאנו בטענה בסיס לגופה. כלומר, ערכאת הערעור רשאית היתה להחזיר העניין בסיבוב הראשון לאותו מותב שגזר את הדין בערכאה הדיונית.

3.אף אין מקום לקבל את הטענה בעניין היעדר אחידות בענישה. הטענה אינה מתיישבת עם הנתונים. חברים אחרים בחוליה שגזרי הדין לגביהם היו פחות חמורים, ביצעו מעשי עבירה שאינם כה חמורים כמעשים שביצע העותר. זאת ועוד, טענה ממין זו שהועלתה בעניין היעדר אחידות בענישה, ספק רב אם מצדיקה היא פתיחת שעריו של בית המשפט הגבוה לצדק.

4.העתירה נדחית.

ניתן היום, כ"ב באדר התש"ע (8.3.10).