סוהיר אסמאעיל ברגותי נ' מפקד כוחות צה"ל באיו"ש ואח'

פסק-דין

השופט נ' סולברג:

1.עניינה של עתירה זו בבקשת העותרת להורות למשיבים ליתן טעם מדוע לא תושב לה גופת בנה, צלאח ברגותי (להלן: ברגותי), על מנת שתוכל להביאו לקבורה.

2.ברגותי נורה ונהרג ביום 12.12.2018 במהלך ניסיון לעוצרו, לאחר שהשתתף בביצוע פיגוע ירי קשה בצומת עפרה, שבו נפצעו שבעה אנשים ונרצח תינוק בן יומו. ביום 19.12.2019 פנתה העותרת ליועץ המשפטי לאזור יהודה ושומרון בבקשה לקבל את גופתו של ברגותי, ובתגובה נמסר לה שהבקשה הועברה לבחינת הגורמים הרלבנטיים. ביום 14.2.2019, לאחר מספר פניות נוספות מצדה, נמסר לעותרת כי נוכח שיוכו של ברגותי לארגון חמאס, החליט המפקד הצבאי להותיר את גופתו בידי מדינת ישראל, וזאת בהתאם להחלטת ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי מיום 1.1.2017.

3.ביום 28.2.2019 הגישה העותרת את העתירה שלפנַי, בה נטען כי החלטתו של המפקד הצבאי פוגעת באופן חמור ובלתי מידתי בכבוד המת ובני משפחתו, וכן כי ההחלטה התקבלה בהעדר הסמכה חוקית. באותה עת, התנהל הליך של דיון נוסף לפני בית משפט זה, במסגרתו עמדה להכרעה שאלת סמכותו של המפקד הצבאי להורות על החזקה וקבורה ארעית של גופות מחבלים (דנג"ץ 10190/17 מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה ושומרון נ' עליאן, להלן: הדיון הנוסף). אי לכך, בתגובה שהוגשה ביום 11.4.2019, ביקשו המשיבים להגיש הודעת עדכון בתוך 14 ימים ממתן פסק הדין בדיון הנוסף, תוך התחייבות כי לעת הזו לא תיקבר גופתו של ברגותי. לבקשה זו נעתרתי בהחלטתי מיום 14.4.2019.

4.ביום 9.9.2019 ניתן פסק הדין בדיון הנוסף, ובו נקבע כי המפקד הצבאי מוסמך להורות על קבורה ארעית של מחבלים וחללי אויב משיקולים של ביטחון המדינה ושלום אזרחיה, וזאת מכוח תקנה 133(3) לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945. בהתאם לכך, ביום 23.9.2019 הגישו המשיבים הודעת עדכון מטעמם, ולפיה בהתאם לקביעות העקרוניות בפסק הדין בדיון הנוסף, אין מקום לשנות מההחלטה להותיר את גופתו של ברגותי בידי מדינת ישראל. עוד צוין בהודעה, כי כיוון שהעתירה דנן הוגשה עובר למתן פסק הדין בדיון הנוסף, "מוצע כי תינתן לעותרת, ככל שתחפוץ בכך, האפשרות לתקן את העתירה [...] כך שתיתקף בה ההחלטה הסופית שהתקבלה בעניין הגופה מושא העתירה, וזאת בשים לב לפסק הדין שניתן בדיון הנוסף".

5.בהחלטתי מיום 24.9.2019, לאחר עיון בהודעת העדכון, נקבע כי "בדעתנו לדחות את העתירה תוך מתן אפשרות להגשת עתירה נגד ההחלטה הסופית בעניין הגופה מושא העתירה. כך נעשה, אלא אם תוגש תגובה מאת העותרת עד יום 3.10.2019, ובה נימוקים משכנעים מדוע אין לעשות כן". המועד שנקבע חלף-עבר זה מכבר, ותגובה מטעם העותרת – לא הוגשה.

העתירה נדחית אפוא בזאת.

ניתן היום, כ"ח בתשרי התש"פ (27.10.2019).