אמינה אבו גבין נ' שר הפנים ואח'

פסק-דין

השופט ס' ג'ובראן:

עניינה של העתירה המונחת בפנינו הינה בבקשת העותרת כי נורה למשיב 2 (להלן: המשיב) לרשום את כתובתה בישוב שגב שלום.

העותרת טוענת כי היא נולדה בישראל והיא אזרחית מדינת ישראל, כמו גם הוריה, אחיה וששת ילדיה. לטענתה, היא מתגוררת בישוב שגב שלום מאז שנת 1998 (למעט בשנים 2005-2003) וכי מאז חזרתה לישוב בשנת 2006 פנתה מספר פעמים למשיב בבקשה לרשום את כתובת מגוריה בישוב אך לא קבלה תשובה. הרישום חשוב עבורה לצורך קבלת טיפול רפואי וקבלת קצבאות ילדים מהמוסד לביטוח לאומי. לטענתה, העובדה כי לא קבלה תשובה לבקשתה ולא נרשמה כתושבת הישוב נוגדת את עקרון חובת ההנמקה והנה פעולה לא הוגנת ובלתי סבירה.

מנגד, טוענים המשיבים כי דין העתירה להדחות על הסף. לטענתם, העותרת אינה אזרחית ישראלית אלא תושבת קבע והנה רשומה במרשם האוכלוסין כתושבת שגב שלום. לטענתם, הסעד אותו מבקשת העותרת כרוך בקביעה לפיה מרכז חייה הינו בישראל, קביעה אשר טרם בוצעה וזאת היות והעותרת לא המציאה הוכחות מספקות.

דין העתירה להדחות על הסף. כפי שעולה מתגובת המשיבים, העותרת רשומה במרשם האוכלוסין כתושבת שגב שלום ולכן בקשתה לסעד זה נדחית על הסף מחמת היעדר עילה. בנוגע לרצונה של העותרת לקבל הטבות סוציאליות מסוימות, דין העתירה להדחות מחמת קיומו של סעד חלופי, והוא פנייה לבית הדין לעבודה (זאת בהתאם לסעיף 54(ב) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, תשנ"ד-1994 וסעיף 391(א)(1) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995).

אשר על כן, דין העתירה להדחות על הסף.

ניתן היום, כ"ה באב תשס"ז (9.8.2007).