דוד חנוכייב ואח' נ' משרד הפנים - מינהל אוכלוסין ואח'

פסק-דין

השופט א' גרוניס:

1.בעתירה המונחת לפנינו מבקשים העותרים כי יינתן צו על תנאי המורה למשיבים ליתן טעם מדוע לא תעוכב הרחקת העותרות 2 ו-3 (להלן - העותרות) מהארץ ויותר להן להישאר בישראל, לאור נישואיהם הקרובים של העותר 1 והעותרת 3. העותרים אף עתרו למתן צו ביניים המורה למשיבים להעניק לעותרות אשרת שהייה זמנית.

2.מהכתוב בעתירה עולה, כי העותרת 2 הינה אזרחית מולדובה, החיה בישראל מאז שנת 2000, עת נישאה לבעלה. הבעל נפטר (כנראה בשנת 2007). העותרת 3 הינה בתה של העותרת 2 ואף היא אזרחית מולדובה. ביום 15.8.05 הגישו העותרות עתירה שעניינה קבלת אזרחות, לאור נישואיה של העותרת 2 לבעלה (בג"ץ 7742/05). המשיבים באותו הליך היו המשיבים שבעתירה הנוכחית. העתירה שהוגשה בשנת 2005 נמחקה ביום 24.6.07, על יסוד הסכמה אליה הגיעו בעלי הדין. בפסק הדין נכתב שהוסכם בין בעלי הדין כי העותרות תצאנה מהארץ עד ליום 24.9.07. על אף האמור, פנו העותרות לבית משפט זה ביום 24.2.08 בעתירה דנא. לטענתן, העותרת 3 עתידה להינשא בקרוב לעותר 1. עוד נטען, כי כבר כיום העותר 1 והעותרת 3 מנהלים משק בית משותף והינם ידועים בציבור. לפיכך, מבקשים העותרים בעתירתם כי המשיבים יאריכו את ההיתר לשהותן של העותרות בארץ.

3.דינה של העתירה להידחות על הסף. בעתירה לא צוין כי נעשתה פנייה מצד העותרים למשיבים על מנת שאלה יתירו את המשך שהותן של העותרות בארץ. ברי, כי אין לנו להידרש לעתירה בטרם מיצו העותרים את ההליכים הדרושים אל מול הרשויות המוסמכות. נוסיף, כי על פי האמור בפסק דין בבג"ץ 7742/05, הסכימו העותרות לצאת מהארץ עד ליום 24.9.07. העתירה נשוא הדיון הוגשה חמישה חודשים לאחר המועד המוסכם לעזיבת העותרות את הארץ. אף על פי כן, עולה מהעתירה כי העותרות לא פעלו על פי המוסכם ועודן נמצאות בארץ. לעובדה זו לא ניתן כל הסבר או נימוק במסגרת העתירה. נראה, כי גם מטעם זה דינה של העתירה להידחות. משכך, אין צורך לעורר השאלה כלום יכלו העותרים לפנות לבית המשפט לעניינים מינהליים.

4.אי לכך, נדחית העתירה ועימה גם הבקשה לצו ביניים.

ניתן היום, כ"ו באדר א' התשס"ח (3.3.08).