התנועה למען איכות השלטון נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח'

פסק-דין

השופט מ' מזוז:

1.בעתירה זו שבה ומעלה העותרת את השאלה, האם קיימת מניעה משפטית להטלת הרכבת ממשלה על ח"כ ב' נתניהו, נוכח כתב האישום שהוגש נגדו בגין עבירות פליליות חמורות, וכן לכהונתו כראש ממשלה.

2.אך לפני פחות משבוע, ביום 4.3.2020, נדחתה על הסף עתירה קודמת שהגישה העותרת באותו ענין, בהיותה עתירה מוקדמת, תוך שנקבע בין היתר כי -

"3. סעיף 7 ל חוק יסוד: הממשלה קובע כי נשיא המדינה, לאחר שהתייעץ עם נציגי הסיעות בכנסת, יטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על אחד מחברי הכנסת. סעיף 7(א) קובע גם את לוח הזמנים המחייב, לפיו הנשיא יטיל את התפקיד להרכיב ממשלה בתוך שבעה ימים מיום פרסום תוצאות הבחירות... סעיף 7, שכותרתו "הטלת התפקיד להרכיב ממשלה", קובע כדלקמן:

'(א) משיש לכונן ממשלה חדשה יטיל נשיא המדינה, לאחר שהתייעץ עם נציגי הסיעות בכנסת, את התפקיד להרכיב ממשלה על אחד מחברי הכנסת שהסכים לכך; הנשיא יטיל את התפקיד כאמור בתוך שבעה ימים מיום פרסום תוצאות הבחירות או מיום היווצרות העילה לכינון ממשלה חדשה, ובמקרה של פטירת ראש הממשלה - בתוך 14 ימים מיום הפטירה.

(ב) נתקיימה ההתייעצות לפני שנתכנסה הכנסת החדשה, יתייעץ הנשיא עם נציגי רשימות המועמדים שתיוצגנה בכנסת החדשה...' (ההדגשות הוספו).

כמו כן, סעיף 13 ל חוק-יסוד: נשיא המדינה קובע את חסינות הנשיא במילוי תפקידו.

4.דין העתירה סילוק על הסף ולוּ בהיותה עתירה מוקדמת משהתוצאות הסופיות של הבחירות טרם פורסמו...

בהתאם להוראות סעיף 11 ל חוק-יסוד: הכנסת ולסעיף 84 ל חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969, התוצאות הסופיות של הבחירות לכנסת ה-23 תפורסמנה ברשומות עד ליום 10.3.2020, כאשר עד ליום זה צפויות תוצאות הביניים עוד להשתנות. גם לא ידוע בשלב זה מיהו חבר הכנסת שעליו ימליצו רוב סיעות הבית להרכיב את הממשלה. מכיוון שטרם נודעו תוצאות הבחירות, ומשהנשיא טרם נועץ בנציגי הסיעות וטרם נדרש לשאלה שבמוקד העתירה – הריהי מוקדמת" (בג"ץ 1648/20 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' היועץ המשפטי לממשלה (4.3.2020)).

העתירה שהוגשה אינה כוללת כל הסבר מדוע הוגשה כעת עתירה זהה בעיקרה מבלי שחל שינוי במצב העובדתי-משפטי, ובטרם התקיימו התנאים שנמנו בפסק הדין כמפורט לעיל.

3.נזכיר גם כי פסק דין זה ניתן בהמשך לפסק דין קודם באותה סוגיה, שניתן בחודש ינואר השנה, שם נדחתה גם כן העתירה בהיותה עתירה מוקדמת ותאורטית, ובין היתר נקבע שם כי –

"דין העתירה להידחות גם בשל היותה מוקדמת. כפי שצוין בפתח הדברים, על פי חוק יסוד: הממשלה, הנשיא הוא הגורם המוסמך להטיל על אחד מחברי הכנסת את מלאכת הרכבת הממשלה. מטבע הדברים, משהבחירות טרם התקיימו וטרם נודעו תוצאותיהן, הנשיא טרם נועץ בנציגי הסיעות וטרם נדרש לשאלה שמציבים העותרים...

משהגענו למסקנה כי העתירה היא תיאורטית ומוקדמת, יש לבחון האם למרות זאת מן הראוי לדון בה בשל החשיבות הציבורית הרבה הכרוכה בה וזאת כחריג לכללים שעליהם עמדנו בהקשר זה...

אכן, הסוגיה המועלית בעתירה שלפנינו היא סוגיה עקרונית וחשובה. היא נוגעת לעקרון שלטון החוק, לטוהר המידות של נבחרי הציבור ולאמון הציבור במוסדות השלטון. משכך היא נוגעת לליבת ערכי היסוד שעליהם מושתתת שיטת המשפט שלנו...... יש לזכור כי התפתחויות עובדתיות כאלה ואחרות עשויות להשפיע על הרלוונטיות של ההחלטה ועל מידת התאמתה לתמונת המציאות. ולבסוף, בית משפט זה כבר פסק בעבר כי תקופת בחירות היא תקופה רגישה מבחינה פוליטית, ועל כן מן הראוי כי ינהג באיפוק ובריסון..." (בג"ץ 8145/19 ד"ר ארנה ברי נ' היועץ המשפטי לממשלה, בפסקאות 12-11 (2.1.2020)))

(וראו באותו ענין גם: בג"ץ 7928/19 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' בנימין נתניהו, בפסקה 13 (12.12.2019)).

4.משטרם פורסמו תוצאות הבחירות, ומשטרם החלו ההתייעצויות של נשיא המדינה עם הסיעות, וממילא גם טרם הוחלט על מי תוטל מלאכת הרכבת הממשלה, השאלות המועלות בעתירה הן מוקדמות ותאורטיות לעת הזאת. בכך אין כדי למצות את הקשיים שמעלה העתירה, אך די באלה כדי להוביל לדחייתה על הסף.

5.אשר על כן העתירה נדחית.

ניתן היום, י"ד באדר התש"ף (10.3.2020).