עמותת הרצליה למען תושביה נ' מדינת ישראל באמצעות כבוד ראש הממשלה מר בנימין נתניהו ואח'

פסק-דין

השופט נ' הנדל:

1.מונחת לפנינו עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים, בגדרה מתבקשים המשיבים לבוא וליתן טעם מדוע לא יימנעו ממינוי משיבה 2 לתפקיד שר או סגן שר בממשלת ישראל.

2.כנטען בעתירה, העותרת הינה עמותה הפועלת "למען צדק חברתי, ולמען צמצום פערים בחברה הישראלית" (סעיף 1 לעתירה). משיבה 2, גב' יעל גרמן, כיהנה עד שלהי שנת 2012 כראש עיריית הרצליה, ונבחרה כחברת כנסת בבחירות האחרונות לבית המחוקקים.

ברקע לעתירה זו, אירוע טראגי בו אירעה שריפה במתחם ספא "דלוס" שבהרצליה. השריפה הביאה למותו של אדם ולפגיעתן של שתי נשים נוספות. כנטען בעתירה, חקירת המשטרה בנושא השריפה גילתה כי הספא פעל ללא רישיון עסק, וכי היו קיימים בו ליקויי בטיחות נוספים. לדעת העותרת "העירייה בראשות גב' יעל גרמן המשיבה לא פעלה כמתחייב לאכוף החוק, לא דאגה לאפשר פתיחת העסק וכן לא נקטה פעולות על מנת לסגור את המקום... ולמעשה התירה את המשך הפעילות בו תוך סיכון חיי אדם...". עוד מציינת העותרת כי אחריותה של המשיבה נגזרת, בין היתר, מהקבוע בסעיף 126(ב) לפקודת העיריות [נוסח חדש], לפיו: "ראש העיריה יהיה אחראי לכך שהתפקידים שהוטלו על העיריה בפקודה זו או בכל דין אחר יבוצעו כראוי". עוד מפנה העותרת לאמור בסעיף 20 לחוק רישוי עסקים, תשכ"ח-1968 המורה כי: "היה ... לראש הרשות המקומית יסוד סביר להניח שנעברה בעסק או לגביו עבירה לפי סעיף 14, רשאי הוא לצוות בכתב על הפסקה ארעית של העיסוק בעסק".

לטענת העותרת "יש ליתן ביטוי באופן ברור אף לאחריות הרשות והעומדת בראשה". אשר על כן, פנתה העותרת ביום 30.12.2012 ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה להעמיד את משיבה 2 לדין פלילי. ביום 23.1.2013 ניתנה תגובתה של עו"ד דנה נאמן, העוזרת ליועץ המשפטי לממשלה. על פי האמור בתגובה: "חקירת המשטרה בעניין מושא פנייתך נמצאת בעיצומה, ובמסגרתה ייבחנו כלל הגורמים והנסיבות שהובילו לקרות האסון האמור. למען הסר ספק יובהר, כי אין באמור לעיל משום הבעת עמדה לגופם של דברים".

ביום 5.2.2013 פנתה שוב העותרת לעו"ד דנה נאמן. במכתבה, צוין כי בתקופה הקרובה עומדת לקום בישראל ממשלה חדשה, "ובוודאי עומדת על הפרק סוגיית איושה [של משיבה 2] בתפקיד שרה או סגנית שרה או כל תפקיד ציבורי בכיר ומשמעותי אחר – הרי לנוכח החקירה החמורה התלוייה ועומדת מבוקש... כי תנתן הוראה והנחייה מאת כבוד היועץ המשפטי לממשלה לפיה יושהה ו/או יעוכב כל מינוי של גב' יעל גרמן לכל תפקיד וזאת עד להכרעה בפנייה – התלונה התלוייה ועומדת בדבר העמדתה לדין".

משפנייתה זו של העותרת טרם נענתה, הגישה היא את עתירתה זו, במסגרתה מבוקש כאמור לבוא וליתן טעם מדוע אין מקום להימנע ממינוי המשיבה לתפקיד בממשלת ישראל.

3.דין העתירה להידחות על הסף בהיותה מוקדמת ובהיעדר עילה להתערבותנו כבית המשפט הגבוה לצדק. למעשה, מתבססת העתירה על ההנחה כי משיבה 2 תיחקר ותועמד לדין, ובכך לא תוכל להתמנות לשרה. ואולם, בשלב מקדמי זה, חקירתה של משיבה 2, אם תתקיים בכלל, הינה בגדר ספקולציה והשערה, שאין די בחומר שצורף לעתירה כדי לתמוך בה. אין זה מן הראוי לפסוק על בסיס קרקע משפטית-עובדתית שאינה בנמצא. נדמה כי ככל שלעותרת טענות במישור זה, תוכלנה להעלותן לאחר קבלת ההחלטה בשאלת הגשת כתב אישום, אם בכלל, וזאת מבלי להביע כל עמדה.

ואולם, אף במישור זה, שעניינו בגופם של דברים, העתירה אינה מגלה עילה. העותרת אינה מצביעה ישירות על הבסיס העונשי מכוחו ניתן להכיר באחריותה של המשיבה, ואף לא תמכה טענותיה במקרי עבר בהם נקבעה אחריותם של ראשי רשויות בגין חריגה מהוראות חוק רישוי עסקים. במצב דברים זה, אין מקום שבית משפט זה בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק יביע עמדתו כמעין רשות חוקרת, או כערכאה פלילית. נקודה זו מתחזקת לנוכח עיתוי הגשת העתירה. הוא אשר אמרנו, אין עילה משפטית להתערבות בשלב זה. אי לכך, לא יהא נכון, ודאי לא מידתי, להיעתר לעתירה ולו באופן זמני.

4.העתירה נדחית. בנסיבות העניין, ונוכח מהותה של העתירה, אף מצאנו לנכון לחייב את העותרת בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 2,500 ₪.

ניתן היום, ג' בניסן התשע"ג (14.3.2013).