תופיק אברהים חליל לבד ואח' נ' שר הביטחון ואח'

פסק-דין

השופט נ' סולברג:

העותרים מבקשים לחזור לרצועת עזה דרך שטח ישראל. בצאתם מן הרצועה ובטרם כניסתם לישראל, חתמו העותרים על הצהרה, שלפיה לא יחזרו אל הרצועה במשך שנה. עתה הם מבקשים לחזור לרצועה, על-פי הנטען בעתירה, מטעמים הומניטריים.

אלא, שלטענת המשיבים, הבקשות שהועברו בעניינם של העותרים מאת הוועדה האזרחית הפלסטינית – הוא הגוף האחראי על ריכוז ותיעדוף העברת בקשותיהם של פלסטינים תושבי רצועת עזה לצד הישראלי – לא היו בקשות לחזרה מטעמים הומניטריים, ולא נתמכו במסמך כלשהו שיכול ללמד על טעמים שכאלה. לפיכך, ובשים לב להצהרתם, סורבה בקשתם של העותרים לחזור לרצועת עזה. המשיבים הציעו אפוא כי העותרים ישובו ויפנו אל הוועדה האזרחית ויגישו בקשה לחזרה לרצועת עזה דרך שטח ישראל מטעמים הומניטריים, ויתמכו את בקשתם במסמכים. המשיבים הודיעו כי יבחנו בקשה שכזאת, אם תוגש, במהירות הראויה.

העותרים קובלים מנגד על עמדת המשיבים, וטוענים כי היא "ביטוי קיצוני של התעמרות בירוקרטית". העותרים, לטענתם, גולים מביתם שברצועת עזה חודשים ארוכים, משום שלא הגישו למשיבים את הטופס הנכון באמצעות הפקיד הנכון. היה על המשיבים להפנות תשומת לב העותרים למשגה בירוקרטי, ולבטח ידעו המשיבים – ממכתב מאת ב"כ העותרים – על הנסיבות ההומניטריות. על כל פנים, העותרים שבו ופנו, באמצעות בנם, ביום 10.4.2018, אל הוועדה האזרחית הפלסטינית והעבירו את כלל המסמכים הרלבנטיים. טרם נתקבלה התייחסות המשיבים.

בגמר הדיון ביום 24.5.2018 הוסכם כי עד למחרת היום יגישו העותרים באמצעות בנם, בקשה מתאימה, באחת משלוש השפות הרשמיות, בלוויית תיעוד ומסמכים כנדרש לביסוס הטעמים ההומניטריים שהם הנימוק לבקשה, אל הוועדה האזרחית הפלסטינית. כך קבענו בהחלטתנו מאותו יום, והוספנו כי בתוך שבוע-ימים מיום קבלת הבקשה אצל המשיבים – תינתן החלטתם.

בהודעה מעדכנת מטעם המשיבים נמסר על כך שביום 27.5.2018 התקבלה במת"ק עזה בקשה חדשה מטעם הוועדה האזרחית הפלסטינית בעניינם של העותרים. לבקשה צורפו לראשונה מסמכים מתורגמים לאנגלית וערבית, אשר יש בהם כדי ללמד על מצבם של העותרים, בפרט העותר 1. הבקשה נבחנה על-ידי הגורמים המוסמכים במת"ק עזה, בכללם מתאמת הבריאות, והוחלט לאשר באופן חריג את בקשתם של העותרים להיכנס לישראל לצורך חזרתם לרצועת עזה, חרף ההתחייבות הנ"ל שעליה חתמו, נוכח נסיבותיהם ההומניטריות הייחודיות.

רשמנו לפנינו את דברי ב"כ המשיבים, כי אין באישור זה כדי ללמד על שינוי במדיניותם הכוללת של המשיבים בנוגע לכניסה לישראל לצורך יציאה וחזרה לרצועת עזה, וכי מדובר באישור חריג, שניתן בשים לב לנסיבות הקונקרטיות של העותרים.

תשומת ליבה של העותרת השלישית מופנית להערתם של המשיבים, במבט צופה פני עתיד, כי ניתן היה לקצר את מהלך הדברים אילו מיצו העותרים את ההליכים באופן שהובהר במפורש, בין בעל-פה, בין בכתב, באשר לאופן שבו יש להגיש בקשה שכזו, ואת המסמכים הנלווים.

העתירה מוצתה אפוא, והיא נמחקת בזאת.

ניתן היום, כ"ב בסיון התשע"ח (5.6.2018).