שמחה ניר נ' הועד המרכזי לשכת עורכי הדין ואח'

פסק-דין

השופט א' א' לוי:

1.על עובדות הפרשה, המשמשת רקע גם לעתירה שבפנינו, עמדתי בהרחבה בעל"ע 3954/03 עו"ד ניר נ' הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב, פ"ד נז(5) 844. אסתפק איפוא בהבאת הדברים בתמצית: בעקבות מכתב בוטה ששיגר העותר, שמחה ניר, לראש ההוצאה לפועל בתאריך 26.6.2002, הוא הועמד לדין משמעתי בפני בית-הדין של לשכת עורכי-הדין (להלן: הלשכה) במחוז תל-אביב, שבו היה רשום. לאחר שהורשע, נגזר דינו של ניר לשלוש שנות השעיה מחברותו בלשכה.

במאנו להשלים עם ההשעיה הוסיף ניר, על-פי הנטען, לעסוק במקצוע עריכת-הדין וזאת כשהוא מצהיר קבל עם ועולם כי לא הושעה כלל. בתאריך 20.3.03 הודיע ניר ללשכת עורכי הדין, כי הוא מעביר את מענו לאזור הצפון, ובהתאם נרשם כחבר במחוז חיפה של הלשכה. דא עקא, הלשכה – אשר סברה כי שינוי הכתובת נעשה שלא בתום לב – שבה ורשמה את ניר, מקץ זמן לא רב, במחוז תל-אביב.

2.בתאריך 23.12.04 קבל ועד מחוז תל-אביב נגד ניר לבית-הדין המשמעתי של המחוז, על שהוא עוסק בעריכת-הדין חרף השעייתו. עם פתיחת הדיון בקובלנה טען ניר להיעדר סמכות מקומית של בית-הדין המחוזי, אך טענתו נדחתה. הקובלנה נותרה איפוא תלויה ועומדת בפני בית-הדין המחוזי, ומכאן העתירה שבפנינו, בה מבקש ניר כי נורה על ביטול רישומו במחוז תל-אביב, ובהתאם ייקבע כי על ועד המחוז למשוך את הקובלנה שהגיש וכי בית הדין המחוזי לא יוכל, מטעמים של היעדר סמכות מקומית, להידרש לה.

3.לאחר שעיינו בעתירה ובתגובות המשיבים לה, דעתנו היא כי דינה להידחות על הסף. משדחה בית-הדין המחוזי את הטענה בדבר היעדר סמכות מקומית, פתוחה בפני העותר הדרך להביא את השגותיו כנגד החלטתו של בית הדין המשמעתי המחוזי הארצי של לשכת עורכי-הדין בגדר ערעור על פסק-הדין כולו בפני בית הדין המשמעתי הארצי, לאחר שיינתן, וככל שהנסיבות יחייבו זאת (ראו סעיף 70 לחוק לשכת עורכי הדין; וכן בג"ץ 5583/01 בר-חן נ' הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בירושלים (לא פורסם, ניתן ביום 15.8.2001)). פניה לבית-משפט זה, שמשמעה עקיפתו של הכלל האמור, לא תצלח.

התוצאה היא אפוא כי העתירה נדחית.

העותר ישא בהוצאות המשיבים 1 ו-2 בסכום של 5000 ₪, כל אחד.

ניתן היום, י"א בניסן תשס"ה (20.4.2005).