גנאן חטיב נ' משטרת ישראל ואח'

פסק-דין

השופטת ע' ברון:

1.לפנינו עתירה שבגדרה התבקשנו להורות למשיבה 1 לאכוף צו מניעה שניתן על ידי בית משפט השלום בירושלים (השופט א' דהאן) ב-ת"א 66533-11-20 ביום 2.12.2020 (להלן: משטרת ישראל ו- צו המניעה, בהתאמה). על פי הנטען בעתירה, צו המניעה מורה כי המשיבים 4-2 מנועים מלהיכנס ולתפוס חזקה, או לעשות פעולת הפרעה בנכס המקרקעין הידוע כחלקה 5 גוש ירדני 2 (גוש ישראלי 30247) הרשום בעיריית ירושלים תחת מספר חשבון 30947-006-002-0043, 30947-006-003-018) (להלן: המשיבים ו- המקרקעין, בהתאמה).

העותרת היא צד להליך המתנהל בבית משפט השלום, במסגרתו היא טוענת לבעלות במקרקעין. על פי המתואר בעתירה, המשיבים מפירים את צו המניעה ומחזיקים במקרקעין באמצעים אלימים. לטענתה של העותרת, פניותיה למשטרת ישראל על מנת שתאכוף את צו המניעה העלו חרס, והאחרונה נמנעה מלסייע לה. בעתירה דנן, טוענת העותרת שבתור אזרחית המדינה יש לה זכאות לקבל סיוע ממשטרת ישראל לאכיפת צו המניעה, והיא עותרת למתן צו על-תנאי שיורה למשטרת ישראל ליתן טעם מדוע אינה עושה כן.

2.לאחר עיון בעתירה על נספחיה, הגענו למסקנה שדינה להידחות על הסף מחמת קיומו של סעד חלופי. וכידוע, בית המשפט הגבוה לצדק לא יידרש לעתירה מקום שבו נתון לעותר סעד חלופי, כבמקרה זה.

מבלי לחוות דעה ביחס לתחולתו של צו המניעה על נסיבות המקרה, הרי שלצורך אכיפתו באפשרות העותרת לפנות לבית משפט השלום, שכן העתירה מכוונת לאכיפת החלטתו ובידיו הכלים לאכוף את ביצועה. ואכן, עיון במערכת "נט המשפט" מגלה שביום 27.2.2022 העותרת הגישה לבית משפט השלום בקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט, אולם טרם ניתנה הכרעה בה. במצב דברים זה, "אין מקום לניהול מקביל של הליך בבג"ץ והליך בערכאה אחרת, למען יתפוס בית משפט זה את כל אשר לא מצא מקומו בערכאה המוסמכת. סדרי הדין כשמם כן הם – מטרתם עשיית סדר בדין. גישת העותרת יש בה כדי ליצור התדיינות כפולה, בלבול דיוני, וסיכון במתן הכרעות סותרות" (בג"ץ 5610/12 אקסטל בע"מ נ' עיריית מעלה אדומים, פסקה 3 (10.2.2013); ראו גם: בג"ץ 2074/22 תנועת רגבים נ' ראש הממשלה, פסקה 3 (29.3.2022)). בנסיבות אלה, ממילא אין מקום לכך שבית משפט זה ישעה לעתירה.

3.לנוכח האמור, העתירה נדחית על הסף. משלא נתבקשה תגובת המשיבים, אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ז באדר ב התשפ"ב (30.3.2022).