From the court's archivePetition to the High Court of Justice
אנואר חטארי נ' בית המשפט הצבאי לערעורים
HCJ 251/00 was decided on 18 April 2000.
The court's decision, in its own words.
יצוין, כי לפי סעיף 44 לצו בדבר הוראות בטחון (יהודה והשומרון) (מס' 378), התש"ל1970-, זכאי העותר לפנות למפקד כוחות צה"ל באזור וזה "רשאי לעיין בכל זמן בפסק דין של בית משפט צבאי ויהיה מוסמך לחון את הנדון או להקל בעונשו". העותר לא מיצה הליך זה ולפיכך דין עתירתו להדחות גם מטעם זה.
3 justices heard the case, and the ruling came on 18 April 2000.
- Court
- The Supreme Court, sitting as the High Court of Justice
- Case
- HCJ 251/00
- Opened
- 2000
- Decided
- 18 April 2000
- Length
- 2 pages
The panel
- ש' לוין
- ת' אור
- י' טירקל
This is how to cite the ruling.
בג"ץ 251/00 אנואר חטארי נ' בית המשפט הצבאי לערעורים (18.4.2000)
The full text of the ruling, in the Hebrew the court gave it in.
ב בית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 251/00
בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין · כבוד השופט ת' אור · כבוד השופט י' טירקל
העותר: אנואר חטארי
נגד
המשיב: בית המשפט הצבאי לערעורים · עתירה למתן צו על-תנאי
בשם העותר: בעצמו
בשם המשיב: עו"ד שי ניצן
פסק-דין
השופט י' טירקל:
1.על העותר הוגש כתב אישום בבית המשפט הצבאי ברמאללה. בכתב האישום הואשם העותר בכך שסייע לחוליית עז-א-דין של החמאס שרצחה את איש השב"כ נועם כהן ז"ל ביום 15.2.94. בית המשפט הצבאי הרשיע את העותר על פי הודייתו בעבירות של פגיעה בבטחון האזור ושל מתן מקלט וגזר עליו עונש של שבע שנות מאסר, מהן ארבע וחצי שנים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי. כפי שעולה מכתב האישום, העותר מילט ברכבו את חברי החוליה לאחר שביצעו את הרצח. זאת ועוד, לאחר שהרוצחים ביצעו את הרצח והסתתרו מהרשויות, הביא העותר לחברי החוליה דיווחים אודות פעילות הצבא והמעצרים שבוצעו באזור וכן העביר אגרות לחבר החוליה. בית המשפט הצבאי לערעורים העמיד את העונש על עשר שנות מאסר בפועל וחמש שנות מאסר על תנאי למשך 5 שנים מיום שחרורו של העותר.
בעתירתו שלפנינו מבקש העותר, המרצה עתה את עונש המאסר שנגזר עליו, להקל בעונשו. לטענתו נגזר עליו עונש חמור יתר על המידה לאור העבירות שבהן הורשע ובהשוואה לעונש שנגזר על אדם אחר בשל עבירות דומות.
2.דין העתירה להידחות.
העותר מבקש מבית המשפט להתערב בעונש שנגזר עליו בבית המשפט הצבאי ואשר אושר על ידי בית המשפט הצבאי לערעורים. בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על בתי המשפט הצבאיים, ואינו "משמש ערכאת ערעור על חומרת העונש" (בג"צ 91/88 גמאל סאלח סעיד אבו דייה נ' בית המשפט הצבאי בעזה, תקדין-עליון 88 (1), 100; בג"צ 6472/98 ג'מאל עוודה נ' בית הדין הצבאי לערעורים, תקדין-עליון 99 (1), 438; בג"צ 2375/99 שריף מיסק נ' בית המשפט הצבאי לערעורים, תקדין-עליון 99 (2), 804). כן מקובלת עלינו טענת המדינה בתגובתה המקדמית לעתירה, כי העונש שהוטל על העותר - בהתחשב בחומרת העבירות בהן הורשע - אינו חמור ובוודאי שאינו סוטה באופן קיצוני מרמת הענישה הראויה.
יצוין, כי לפי סעיף 44 לצו בדבר הוראות בטחון (יהודה והשומרון) (מס' 378), התש"ל1970-, זכאי העותר לפנות למפקד כוחות צה"ל באזור וזה "רשאי לעיין בכל זמן בפסק דין של בית משפט צבאי ויהיה מוסמך לחון את הנדון או להקל בעונשו". העותר לא מיצה הליך זה ולפיכך דין עתירתו להדחות גם מטעם זה.
3.העתירה נדחית.
ניתנה היום, י"ג בניסן תש"ס (18.4.00).
The court gave these rulings around the same time.
- הראל הרשטיק נ' משטרת ישראלHCJ 2369/00 · 18 April 2000
- מוסה אלעטאנוה ואח' נ' שר הפנים ואח'HCJ 156/00 · 18 April 2000
- שלמה עם שלם נ' הסניגוריה הציבוריתHCJ 2763/00 · 18 April 2000
- יהושע ביאר נ' מדינת ישראל, פקיד שומה חקירות ירושלים ואח'HCJ 369/00 · 18 April 2000
- תורה ומלאכה, מרכז להכשרה מקצועית ואח' נ' עיריית ירושלים ואח'HCJ 7980/99 · 18 April 2000
- מוניות העיר בית שמש (1993) בע"מ נ' שר התחבורהHCJ 788/00 · 17 April 2000