Skip to main content
Election 2026

Israel votes on Tuesday, 27 October

From the court's archivePetition to the High Court of Justice

גרשון ליבל [שון לביא] נ' בית משפט המחוזי בתל אביב יפו ואח'

HCJ 2625/11 was decided on 6 April 2011.

The court's decision, in its own words.

כפי שחזר ושנה בית משפט זה בהליכים שתוארו לעיל, פסק דינו של רשם בית המשפט המחוזי הפך פסק דין חלוט ואין עוד דרך להופכו. כאמור, לא רק שאין בעתירה זו עובדות חדשות שיש בהן כדי לשנות קביעות אלה, אלא שאין בה דבר המצדיק דיון מחודש ומפורט בטענותיו של העותר. אשר על כן ונוכח קביעותיו הרבות של בית משפט זה – דינה של העתירה להידחות על הסף, תוך חיוב העותר בהוצאות בסך 5000 ₪ לטובת אוצר המדינה.

3 justices heard the case, and the ruling came on 6 April 2011.

Court
The Supreme Court, sitting as the High Court of Justice
Case
HCJ 2625/11
Opened
2011
Decided
6 April 2011
Length
2 pages

The panel

  • א' גרוניס
  • מ' נאור
  • ע' ארבל

This is how to cite the ruling.

בג"ץ 2625/11 גרשון ליבל [שון לביא] נ' בית משפט המחוזי בתל אביב יפו ואח' (6.4.2011)

The full text of the ruling, in the Hebrew the court gave it in.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה

לצדק

בג"ץ 2625/11

בפני: כבוד השופט א' גרוניס · כבוד השופטת מ' נאור · כבוד השופטת ע' ארבל

העותר: גרשון ליבל [שון לביא]

נגד

המשיבים: 1. בית משפט המחוזי בתל אביב יפו · 2. שופטת בימ''ש כב' השופטת רות לב הר שרון · 3. רשם בימ''ש השופט המנוח עדי אזר ז''ל · 4. יעקב רויכמן · עתירה למתן צו על תנאי

בשם העותר: בעצמו

פסק-דין

השופטת ע' ארבל:

עניינה של עתירה זו הוא החלטת רשם בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (כב' השופט ע' אזר ז"ל) מיום 4.4.08 במסגרת ת"א 2441/02 בה התקבלה החלטה לסילוק על הסף של תביעת העותר. הגם שמנסה העותר להציג את הדברים כאילו מעלה העתירה טענות חדשות, עיון בעתירה מעלה כי מדובר בעתירה השישית במספר שהגיש העותר באותו עניין - האחרונה מביניהן נדחתה אך לפני מספר חודשים.

1.ביום 26.11.02 הגיש העותר תביעה נגד המשיב 3 בגין אי קיום הסכם בעל-פה. בית-המשפט המחוזי קבע כי לא התקיימה התחייבות כאמור, והתביעה נדחתה על הסף. ערעור שהגיש העותר על פסק-הדין נדחה על ידי בית משפט זה (ע"א 4005/04). כך גם הסתיימו הליכים שנקט בפני בית המשפט המחוזי לביטול פסק-דינו של הרשם בטענה כי ניתן בחוסר סמכות.

אף העתירות שהגיש העותר לבית משפט זה נדחו כולן על הסף, תוך שנקבע כי סילוק התביעה על הסף ניתן בגדרי סמכות הרשם מכוח סעיף 143(8) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 וכי העותר מנסה בעתירותיו לערוך "מקצה שיפורים" לערעורו שנדחה, מבלי שיש בהן טענות חדשות המצדיקות שינוי קביעותיו הקודמות של בית משפט זה (ראו: בג"ץ 10985/07 מיום 3.3.08; בג"ץ 2928/08 מיום 3.4.08; בג"ץ 4266/09 מיום 24.5.09; בג"ץ 5277/10 מיום 21.7.10; בג"ץ 6117/10 מיום 18.8.10). נוכח התנהלות זו אף חויב העותר בהוצאות לטובת אוצר המדינה בחלק מפסקי הדין. עוד יצוין שבנוסף לעתירות אלה ניסה העותר לנקוט באמצעים משפטיים שונים לביטול פסק דינו של הרשם (ראו למשל: בש"א 140/08).

2.כפי שחזר ושנה בית משפט זה בהליכים שתוארו לעיל, פסק דינו של רשם בית המשפט המחוזי הפך פסק דין חלוט ואין עוד דרך להופכו. כאמור, לא רק שאין בעתירה זו עובדות חדשות שיש בהן כדי לשנות קביעות אלה, אלא שאין בה דבר המצדיק דיון מחודש ומפורט בטענותיו של העותר. אשר על כן ונוכח קביעותיו הרבות של בית משפט זה – דינה של העתירה להידחות על הסף, תוך חיוב העותר בהוצאות בסך 5000 ₪ לטובת אוצר המדינה.

ניתן היום, ב' בניסן תשע"א (6.4.11).

שופטשופטתשופטת

Find the case on the Supreme Court's site

The court gave these rulings around the same time.

All Supreme Court rulings →

More tools