אלעודה איברהים ואח' נ' שר הפנים

פסק-דין

המשנה לנשיאה א' ריבלין:

העותרים מבקשים להורות למשיב להחזירם למסגרת של הליך איחוד משפחות, על-מנת שתינתן לעותר 1 אשרת ישיבה; זאת, מכוח נישואיו של העותר 1 לעותרת 2, שהיא אזרחית ישראל.

הטעם שבגינו ראה המשיב לדחות את בקשת העותרים לאיחוד משפחות נעוץ בספקות הממשיים שהתעוררו באשר לקיומם של חיים משותפים בין העותרת לבין העותר. ספקות אלה נבעו מדברים שהשמיעו העותרים עצמם במהלך שימועים שנערכו להם, מהם עולה כי הלכה למעשה אין הם מקיימים תא-משפחתי. למקרא טענות העותרים בעתירתם לא שוכנענו כי נפל פגם של חוסר סבירות בהחלטת המשיב.

עם זאת, בהודעה מעדכנת שהגישו העותרים הם הצביעו על נסיבות חדשות המלמדות, לשיטתם, כי מקיימים הם עתה חיים משותפים. המשיב סבור, כי בנסיבות אלה, ובהתחשב גם בתיקון לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (תיקון), התשס"ה-2005, יש מקום להגשת בקשה חדשה מטעם העותרים לאיחוד משפחות. המשיב אף הבהיר כי הטיפול בבקשה יזורז, "וכי הם יזומנו בתוך 60 ימים לשימוע מחודש במשרד הפנים לשם הכרעה בבקשה החדשה, ככל שתוגש". עוד הובהר, כי במהלך תקופה זו לא יורחק העותר מישראל (בכפוף להיעדר מניעה ביטחונית או פלילית). ואכן, על רקע שינוי הנסיבות הנטען, ודבריו של המשיב, הגשת בקשה חדשה היא המסלול הראוי. לפיכך, ובכפוף לאמור, העתירה נדחית והצו הארעי מבוטל.

ניתן היום, ו' בטבת התשס"ז (27.12.06).