Skip to main content
Election 2026

Israel votes on Tuesday, 27 October

From the court's archivePetition to the High Court of Justice

אחמד צלח עמארין נ' מפקד כוחות צה"ל באיו"ש ואח'

HCJ 3755/13 was decided on 25 July 2013.

The court's decision, in its own words.

אשר על כן העתירה נדחית על הסף. בנסיבות העניין לא יעשה צו להוצאות.

3 justices heard the case, and the ruling came on 25 July 2013.

Court
The Supreme Court, sitting as the High Court of Justice
Case
HCJ 3755/13
Opened
2013
Decided
25 July 2013
Length
2 pages

The panel

  • א' גרוניס
  • ח' מלצר
  • נ' סולברג

This is how to cite the ruling.

בג"ץ 3755/13 אחמד צלח עמארין נ' מפקד כוחות צה"ל באיו"ש ואח' (25.7.2013)

The full text of the ruling, in the Hebrew the court gave it in.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה

לצדק

בג"ץ 3755/13

לפני: כבוד הנשיא א' גרוניס · כבוד השופט ח' מלצר · כבוד השופט נ' סולברג

העותר: אחמד צלח עמארין

נגד

המשיבים: 1. מפקד כוחות צה"ל באיו"ש · 2. מתאם פעולות הממשלה באיו"ש · 3. שר הביטחון · 4. מדינת ישראל · עתירה למתן צו על תנאי

בשם העותר: עו"ד עלי קוואסמי

בשם המשיבים: עו"ד יונתן ציון מוזס

פסק-דין

השופט נ' סולברג:

עתירה להורות על הנפקת היתר כניסה לישראל לעותר לצורך עבודתו.

1.העותר, תושב בית לחם, החזיק בעבר בהיתר כניסה להתיישבות הישראלית באזור יהודה ושומרון לצרכי תעסוקה. ביום 25.1.2013 הוזנה מניעה ביטחונית נגד העותר, ובעקבותיה בוטל ביום 26.1.2013 היתר הכניסה. העותר, אב לשמונה ילדים וזקוק להיכנס לישראל לצורך פרנסתו. לדבריו, הוא נעדר עבר פלילי או בטחוני, וכניסתו לישראל הוגבלה מסיבה שאינה ברורה לו. בנו בן 10, נהרג על-ידי כוחות צה"ל ביום 23.1.2013, ולאחרונה הגיש תביעת פיצויים בנזיקין נגד ממשלת ישראל. לטענת העותר, אין למשיבים סיבה עניינית כלשהי למנוע את כניסתו לישראל ועליהם להתיר לו את הכניסה בהקדם. העותר ציין כי פנה אל מתאם פעולות הממשלה באיו"ש במכתב ובטלפון, אך לא קיבל הסבר כלשהו לפשר הגבלת כניסתו. בד בבד עם עתירתו, הגיש העותר בקשה למתן צו ביניים המורה למשיבים להנפיק לו היתר כניסה בהקדם כדי שיוכל להמשיך בפרנסת משפחתו.

2.המשיבים טוענים מנגד כי דין העתירה להידחות על הסף, ועמה הבקשה למתן צו ביניים, בשל אי-מיצוי הליכים מצִדו של העותר. לטענת המשיבים, העותר לא פנה אל הרשויות הרלוונטיות בבקשה להסרת המניעה בעניינו בטרם הגיש את העתירה. לא נרשמה בקשה כלשהי מטעם העותר. בנסיבות אלה, ברי כי בקשת העותר להנפיק לו היתר כניסה לישראל טרם נדונה ולא הועברה כלל להתייחסותם של הגורמים הרלוונטיים. לשם הזהירות טענו המשיבים כי ככל שהעתירה עוסקת בקבלת היתר כניסה לישראל, ולא רק היתר כניסה להתיישבות הישראלית באזור יהודה ושומרון, דין העתירה להידחות על הסף מפאת קיומו של סעד חלופי בדמותה של עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים. המשיבים הוסיפו וטענו כי דין הבקשה למתן צו ביניים להידחות משום שמדובר בבקשה למתן צו עשה, זהה לסעד העיקרי אשר התבקש בעתירה.

3.אכן, דין העתירה להידחות על הסף. העותר לא הגיש בקשה כדין לצורך בירור סיבת מניעת כניסתו לישראל וממילא בקשתו טרם נדונה על-ידי הרשויות. בכך לא עמד העותר בכלל המחייב מיצוי הליכים לפני הרשות המוסמכת עובר לפניה לבית משפט זה ויש לדחות את עתירתו על הסף (השוו: בג"ץ 502/99 כהן נ' ראש הממשלה (25.1.1999); בג"ץ 281/05 אבו כאס נ' שר הפנים (31.5.2005)). עוד זאת מן הראוי לציין, כי עתירות נגד החלטות המונעות כניסה לישראל, בין אם ניתנו על-ידי שר הפנים, בין אם ניתנו על-ידי המפקד הצבאי באזור, נתונות לסמכות השיפוט של בית המשפט לעניינים מנהליים (ראו: בג"ץ 3397/08 איסמעיל נ' המפקד הצבאי לאזור הגדה המערבית (30.4.2009)). סעד חלופי זה מצדיק אף הוא את דחיית העתירה על הסף.

4.אשר על כן העתירה נדחית על הסף. בנסיבות העניין לא יעשה צו להוצאות.

ניתן היום, י"ח באב התשע"ג (25.7.2013).

הנשיאשופטשופט

Find the case on the Supreme Court's site

The court gave these rulings around the same time.

All Supreme Court rulings →

More tools