עמותת רופאים לזכויות אדם ואח' נ' מפקד כוחות צה"ל בעזה, אלוף פיקוד הדרום ואח'

פסק-דין

השופטת א' חיות:

1.העותר 2 תושב עזה כבן 36 סובל, על פי התיעוד הרפואי שצורף לעתירה, מדלקת כליות חמורה וזקוק לביופסית כליה לצורך זיהוי אופי מחלתו. על פי הנטען בעתירה אין בעזה מרכז רפואי היכול לבצע את הפרוצדורה הרפואית הנדרשת ועל כן, ביקש העותר 2 לאפשר לו להיכנס לישראל לצורך ביצוע הביופסיה בבית החולים מקאסד בירושלים. המשיבים סרבו לבקשה מטעמים ביטחוניים ולאור מידע המייחס לו קשר לפעילי טרור ופעילות המסכנת את ביטחון המדינה.

מכאן העתירה שבפנינו אליה הצטרפה כעותרת גם העמותה, העותרת 1, המאגדת רופאים ואנשי רפואה להגנה על זכויות אדם. בתגובתם לעתירה שבים המשיבים ומדגישים כי גורמי הביטחון מתנגדים לכניסת העותר 2 לישראל מטעמים ביטחוניים ומשום שלהערכתם התרת כניסתו לישראל יש בה כדי לסכן את שלום הציבור וביטחונו. זאת ועוד, המשיבים מציינים בתגובתם כי לתושבי עזה אין כל זכות שבדין להיכנס לישראל לאחר תום "התפיסה הלוחמתית" וסיום הממשל הצבאי של צה"ל בשטח רצועת עזה. עוד מציינים המשיבים בתגובתם כי מכל מקום פתוחה בפני העותר 2 האפשרות לצאת למצרים דרך מעבר רפיח ולקבל את הטיפול הרפואי שם.

2.במהלך הדיון בעתירה הוצג בפנינו, בהסכמת העותרים, חומר חסוי ולאחר עיון בו שוכנענו כי יש ממש בעמדת המשיבים לעניין הסיכון הביטחוני הנשקף מן העותר 2 וכן שוכנענו כי סיכון זה מצדיק את סירובם של המשיבים להתיר את כניסתו לישראל. לאחר שהעותרים טענו כי יציאתו של העותר 2 למצרים היא בעייתית מסיבות שונות שלא הובררו כל צורכן, נעשה על ידינו ניסיון לברר אפשרות חליפית של יציאה לירדן לצורך הטיפול הרפואי, אך המשיבים הבהירו כי גם אפשרות חליפית זו מעוררת קושי ומכל מקום לא הוברר אם הטיפול הרפואי הנדרש אכן יכול להינתן שם.

3.סיכומו של דבר, דין העתירה להידחות נוכח המניעה הביטחונית הקיימת בהתרת כניסתו של העותר 2 לישראל. משכך, לא ראינו צורך להידרש לטענת המשיבים בדבר היעדר זכויות שבדין לתושבי עזה להיכנס לישראל על פי כללי המשפט הבינלאומי עם תום "התפיסה הלוחמתית" בשטח רצועת עזה.

אין צו להוצאות.

ניתן היום, ח' סיוון, תשס"ו (04.06.06).