Skip to main content
Election 2026

Israel votes on Tuesday, 27 October

From the court's archivePetition to the High Court of Justice

חאלד אברהים אחמד מהדי ואח' נ' שר הביטחון ואח'

HCJ 469/18 was decided on 6 February 2018.

The court's decision, in its own words.

המשיבים ישלמו לעותרים הוצאות בסך של 1,000 ₪. האגרה תוחזר לעותרים על-פי הדין.

3 justices heard the case, and the ruling came on 6 February 2018.

Court
The Supreme Court, sitting as the High Court of Justice
Case
HCJ 469/18
Opened
2018
Decided
6 February 2018
Length
2 pages

The panel

  • נ' סולברג
  • ע' ברון
  • י' אלרון

This is how to cite the ruling.

בג"ץ 469/18 חאלד אברהים אחמד מהדי ואח' נ' שר הביטחון ואח' (6.2.2018)

The full text of the ruling, in the Hebrew the court gave it in.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט

גבוה לצדק

בג"ץ 469/18

לפני: כבוד השופט נ' סולברג · כבוד השופטת ע' ברון · כבוד השופט י' אלרון

העותרים: 1. חאלד אברהים אחמד מהדי · 2. עמותת "גישה - מרכז לשמירה על הזכות לנוע"

נגד

המשיבים: 1. שר הביטחון · 2. מתאם פעולות הממשלה בשטחים · 3. מינהלת התיאום והקישור (עזה) · בקשה בהסכמה מטעם · העותרים למחיקת העתירה; ובקשה לפסיקת הוצאות

בשם העותרים: עו"ד מוריה פרידמן שריר

בשם המשיבים: עו"ד אילנית ביטאו

פסק-דין

השופט נ' סולברג:

העותר, תושב ישראל, ביקש לבקר את אמו הקשישה והחולה במחלקה לטיפול נמרץ לב בבית החולים שיפא בעזה. את בקשתו הגיש ביום 27.11.2017, מענה לא ניתן לה, ואז הגיש את עתירתו.

העתירה הוגשה ביום 16.1.2018 ובו ביום הוחלט על קביעתה לדיון לפני הרכב בהקדם האפשרי; כך נעשה. העתירה נקבעה לדיון ליום 24.1.2018. בצהרי היום לאחר הגשת העתירה, 17.1.2018, התקבל במשרד ב"כ העותרים מכתב מאת המשיבים המאשר את בקשת העותר להיכנס לעזה למשך שלושה ימים.

משהתקבל הסעד שנתבקש בעתירה, ביקשו ב"כ הצדדים לבטל את הדיון שנקבע ליום 24.1.2018, והסכימו על מחיקת העתירה.

בעניין אחד נותרו ב"כ הצדדים חלוקים – הוצאות, ולבקשתם העלו את טיעוניהם בעניין זה על הכתב. ב"כ העותרים טוענים שהגשת העתירה היתה מוצדקת, משום שפניותיהם אל המשיבים לא הועילו, ולא ניתן היה להמתין עוד עקב מצבה הרפואי של האם. הגשת העתירה היא אשר הניעה את המשיב להעניק את הסעד שנתבקש, יום לאחר הגשת העתירה. לבד מסחבת, כשלו המשיבים, לטענת העותרים, גם בתיעדוף לקוי בטיפול בתנאי העומס המוטל עליהם. "המשיבים מסרבים להכיר בצורך הדחוף בשינוי מערכתי כולל לקליטה, טיפול, בחינה ואישור הבקשות". התרופה לפגמי הבירוקרטיה הנטענים על-ידי העותרים אצל המשיבים, היא, לפי הנטען – בתשלום הוצאות.

בתגובותיהם מציינים המשיבים את הקצב המהיר באישור בקשתו של העותר למן הגשת העתירה, למחרת היום, בטרם דיון ולפני הוצאת צו על תנאי. ב"כ המשיבים מפנה לבג"ץ 842/93 אל נסאסרה נ' שר הבינוי והשיכון, פ"ד מח(4) 217 (1994) כתימוכין לטענתה שאם יוחלט על פסיקת הוצאות, הרי שיש לעשות כן על הצד הנמוך, בשים לב לכך שהדיון התייתר סמוך למועד הגשת העתירה, לפני שנקבע מועד לדיון בה. עוד טוענים המשיבים כי העותרים לא פירטו ולא הביאו ראיות באשר לשיעור הוצאותיהם.

דומני, כי צודקים העותרים בטענתם על כך שעניין הומניטארי שכזה, צריך היה להיות מטופל באופן מיידי. לא עתירה זו לבג"ץ היתה אמורה לדרבן את המשיבים לפעול, אלא דחיפות העניין כשלעצמו. מה שעשו המשיבים ביום שלאחר הגשת העתירה, היה עליהם לעשות שבועות ארוכים קודם לכן. עם זאת, בצד הנזיפה על המחדל שקדם להגשת העתירה, יש לשבח על המעשה הנמרץ שלאחר הגשתה.

העותרים לא צרפו כל אסמכתא על תשלום שכ"ט עו"ד ועל שיעורו, והדבר אומר דרשני.

העתירה נמחקת אפוא בזאת.

המשיבים ישלמו לעותרים הוצאות בסך של 1,000 ₪. האגרה תוחזר לעותרים על-פי הדין.

ניתן היום, כ"א בשבט התשע"ח (6.2.2018).

שופטשופטתשופט

Find the case on the Supreme Court's site

The court gave these rulings around the same time.

All Supreme Court rulings →

More tools