כבהא יחיא ואח' נ' משרד הפנים "סניף חדרה" ואח'

פסק-דין

השופט א' רובינשטיין:

א. עניינה של העתירה בבקשת העותרים להורות למשיב ליתן טעם מדוע טרם החליט בבקשות העותרים לקבלת מעמד בעילה של איחוד משפחות, אשר הוגשו לו, לטענת העותרים, בחודשים 12.01 ו- 6.02. נתבקש צו ביניים המתיר את שהותו של העותר 1 בתחומי מדינת ישראל עד להחלטה סופית בעתירה.

ב. (1) לפי הנטען בעתירה, העותר – פלסטינאי, המתגורר בחלקו הפלסטינאי של הכפר ברטעה – והעותרת – ישראלית, המתגוררת בחלקו הישראלי של הכפר – נישאו בשנת 1997 ונולדו להם 3 ילדים. כנטען, בחודש מרץ 2001, הגישו העותרים בקשה לאיחוד משפחות, וחצי שנה לאחר מכן זומנו למשיב על מנת לשלם אגרת פתיחת בקשה. בדצמבר 2001, זומנו העותרים, לטענתם, לשימוע והובטח להם כי תשובה תישלח אליהם במהרה. הגם שפנו שוב ושוב למשיב - בין היתר פנו העותרים למשיב "לאחר תאריך 12.5.02" - נמסר להם כי הנושא בטיפול, וכי תשובה תימסר להם עם סיום ההליכים בעניינם. עד כה לא קיבלו העותרים כל תשובה מהמשיב.

(2) נטען, כי נוכח התכניות להפריד בין שני חלקי הכפר – הישראלי והפלסטינאי - הרחקת העותר 1 מן הארץ תמנע מהמשיב את המשך הטיפול בעניינו, ותביא לניתוקו ממשפחתו – המתגוררת בחלק הישראלי של הכפר. נטען, כי העותרים לא הורשעו בעבירה פלילית או ביטחונית, וברצונם לגדל את ילדיהם כראוי. כן נטען, כי התנהלות המשיב היא בלתי סבירה לאור הנסיבות האמורות.

ג. בתגובת המשיב מיום 19.7.07 נטען, כי מבירור שנערך עולה, כי העותרים לא הגישו כל בקשה לאיחוד משפחות בטרם הגשת העתירה. נטען, כי הגם שבאת כוח המשיב פנתה לעותרים להמציא לה מסמכים המאששים את טענתם לפיה הגישו בקשות למשיב (בין היתר, התבקש העתק מהקבלה בגין תשלום האגרה – אשר בכתב העתירה נטען כי צורף לעתירה), נותרה פנייתה עד יום הגשת התגובה, ללא מענה. נוכח האמור נטען, כי העתירה לוקה באי מיצוי הליכים ודינה להידחות על הסף. עוד נטען, כי אף אם תתקבל טענת העותרים לפיה הוגשו בקשות בעניינם, הנה הוגשה העתירה בשיהוי ניכר ועל כן יש לדחותה על הסף. נטען, כי אם מבקשים העותרים שעניינם ידון בפני המשיב, עליהם לפנות למשרדי המשיב ולהגיש בקשה חדשה לאיחוד משפחות הכוללת תשתית עובדתית עדכנית. בנוסף נטען, כי גם לעיצומה של העתירה, אין, על פניו, מקום להעניק לעותר מעמד בישראל, על פי המצב החוקי הקיים.

ד. (1) אין בידינו להיעתר לעתירה. מעבר לשיהוי בהגשת העתירה – שרק בשל כך יש מקום שלא להיעתר לה (בג"צ 7954/06 נדאל נ' משרד הפנים (טרם פורסם) – השופט ג'ובראן) –לא צורפה לעתירה כל אסמכתא לתמיכה בטענה לפיה חזרו ופנו העותרים למשיב על מנת לקדם את עניינם, וזאת הגם שבעתירה צוין, כי צורף לה העתק של קבלה בגין תשלום אגרת פתיחת בקשה. בהעדר תשתית עובדתית מינימלית אין כל אפשרות לקיים דיון בטענות העותרים כלפי מחדליו של המשיב (בג"צ 1362/05 שחאדה חסן מוחמד אברהים נ' שר הפנים (טרם פורסם); בג"צ 7240/01 איונוב רמה נ' משרד הפנים, מינהל האוכלוסין (טרם פורסם)). כנודע, על העותרים למצות את ההליכים המינהליים העומדים לרשותם בטרם יפנו לבית המשפט הגבוה לצדק (בג"ץ 2624/97 ידיד נ' ממשלת ישראל, פ"ד נא(3) 71, 82; בג"צ 5151/05 פאוזי נ' משרד הפנים (טרם פורסם) - השופטת פרוקצ'יה; וראו האסמכתאות דהתם). ככל שהעותרים מעוניינים כי עניינם ייבדק לעומקו, עליהם להגיש בקשה מתאימה למשיב. מובן, כי אין בדחיית עתירה זו כדי לשלול מן העותרים פנייה נוספת לבית משפט זה – היה ויהא לשיטתם צורך בכך - לאחר שימוצו ההליכים בעניינם.

(2) אשר על כן, כאמור, איננו נעתרים לעתירה.

ניתן היום, ח' באב תשס"ז (23.7.07).