איל ארד נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח'

פסק-דין

השופט י' עמית:

1.בעתירה שלפני, העוסקת בפרשה המכונה "פרשת הרפז", מבקש העותר כי נורה ליועץ המשפטי לממשלה ליתן טעם מדוע טרם הוגש כתב אישום כנגד המשיב 2 לאחר שנמצא, לטענתו, כי קיימות ראיות המוכיחות מעורבותו בדבר עבירה וכי יש עניין לציבור בהעמדתו לדין.

2.העותר טוען כי "כמעט חמש שנים חלפו מאז נאספו בחקירת משטרה ראיות המלמדות לכאורה, כי המשיב 2 [...] זייף מסמך ומסרו ללשכת הרמטכ"ל, במטרה להשפיע על תהליך חילופי הרמטכ"ל". לעמדתו, הימשכותם של הליכי החקירה בעניינו של המשיב 2 אינה בגדר הסביר, ומובילה לפגיעה באכיפה האפקטיבית של הדין הפלילי ובעותר עצמו, כמתלונן בפרשה.

3.לעמדת המשיב 1, דין העתירה להידחות על הסף בהעדר עילה להתערבות בית המשפט. זאת, בשים לב למורכבות החקירה בתיק ולאור התפתחויות משמעותיות שחלו במהלכה.

4.בסמוך להגשת העתירה שבפנינו, הוגשה עתירה מקבילה בבג"ץ 4194/15 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' היועץ המשפטי לממשלה (8.10.2015) (להלן: עניין התנועה לאיכות השלטון), בה נדרש סעד דומה מנימוקים דומים. העתירה המקבילה נדחתה מנימוקים וטעמים שכוחם יפה גם לענייננו. לכן, איני רואה להרחיב, ואפנה לפסק דינו של חברי השופט צ' זילברטל בעניין התנועה לאיכות השלטון. מכל מקום, בית המשפט רשם לפניו את הצהרת המשיב 1 כי "החלטות סופיות בדבר העמדה לדין או בדבר סגירת התיקים צפויות להתקבל במהלך החודשים הקרובים".

5.הואיל וכך, העתירה נדחית. בנסיבות לא יעשה צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ח בתשרי התשע"ו (11.10.2015).