עזת זיאדה נ' מדינת ישראל ואח'

פסק-דין

השופט י' אלרון:

1.לפנינו עתירה להורות על "עיכוב ו/או ביטול צו ההריסה אשר הוצא נגד ביתו של המבקש [העותר – י' א'] הנמצא בשכונת גילה רחוב השיש ירושלים".

2.עד כמה שניתן להבין מהעתירה, ביום 27.6.2021 נמסרה לעותר הודעה שלפיה בכוונת מנהל הריסות מבנים בעיריית ירושלים לבצע צו הריסה שיפוטי שניתן במסגרת גזר דין בעניינו של העותר מיום 17.9.2015.

בהודעה, שצורפה לעתירה, צוין כי "הצו בתוקף מיום 20.8.2016, [ו]החלטה מיום 22.10.2017 דחתה בקשה לעיכוב ביצוע".

לטענת העותר, צו ההריסה מתייחס בחלקו לבניה הקיימת מזה 50 שנה, ועל כן יש להורות על ביטולו.

3.דין העתירה להידחות על הסף בהיותה כוללנית ונעדרת תשתית עובדתית ומשפטית מינימאלית.

כך, הודעה בדבר ביצוע צו ההריסה השיפוטי צורפה לעתירה, אולם חלקו של הדף שבו צוין ככל הנראה מועד כתיבתה נתלש ממנו; צו ההריסה השיפוטי עצמו לא צורף לעתירה; פרטי המבנה שכלפיו הוצא צו ההריסה לא צורפו לעתירה; לטענות כלפי חוקיות צו ההריסה לא צורפו תימוכין כלשהם; לא ניתן להבין מהעתירה מדוע החל העותר לנקוט בהליכים לביטול צו ההריסה השיפוטי שנים ארוכות לאחר שכבר נכנס לתוקפו; ולא ברור אם הגיש ערעור על גזר הדין שבגדרו ניתן צו ההריסה השיפוטי – ואם כן, מה עלה בגורלו.

די בכל אלה כדי להביא לדחיית העתירה על הסף.

4.זאת ועוד, דומה כי העתירה שלפנינו אינה אלא ניסיון פסול לערוך מקצה שיפורים ביחס להליך שיפוטי שהתקיים זה מכבר בעניינו של העותר, תוך השגה על גזר הדין שניתן במסגרתו לפני קרוב ל-6 שנים.

בית משפט זה בשבתו כבג"ץ אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיהן של ערכאות אחרות אלא במקרים קיצוניים של חריגה מסמכות או פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי. העותר לא עמד בנטל להראות כי עניינו נמנה עם אחד ממקרים אלו – ואף מטעם זה יש להורות על דחיית עתירתו.

5.אשר על כן, העתירה נדחית.

לפנים משורת הדין, לא ייעשה צו להוצאות.

ניתן היום, ג' באב התשפ"א (12.7.2021).