שרכת אלעמר ללתאגרה אלצנאעה נ' ממשלת ישראל ואח'

פסק-דין

המשנה לנשיאה א' רובינשטיין:

א. כלפי העותרת הוצא על-ידי שר הביטחון צו החרמה ביחס לציוד שנתפס במעבר כרם שלום לרצועת עזה ובו ציוד חשמל, משאבות מים ועוד, בנימוק כי הציוד נועד לשמש לביצוע עבירות על תקנות ההגנה (שעת חרום), 1945, שכן כלל משאבות מים המוגדרות כדו-שימושיות לפי צו הפיקוח על יצוא בטחוני (ציוד דו-שימושי מפוקח המועבר לשטחי האחריות האזרחית הפלשתינית), תשס"ט-2008, שהכנסתן לרצועה לא תואמה כנדרש. התקנות הללו מהוות כלי בטחוני למאבק בטרור השולט בעזה, כפי שנפסק בבג"ץ 3023/15 אקס אוברסיז נ' מדינת ישראל-משרד הביטחון (2016). במקרה דנא הוגשה בקשה להעברת טובין דו-שימושיים שעניינם ציוד תקשורת, ולא כללה את משאבות המים, ולדבריה בהמשך הסתמכה העותרת על צילום אישור של קמ"ט תקשורת על חשבונית שכללה גם את המשאבות. המשאבות התגלו במעבר כשהן מוסלקות, וניתן צו החרמה, וכן נדחתה השגה.

ב. בעתירה נטען כי מדובר בעותרת שבבעלות משפחת חדאד, משפחה מכובדת ברצועה ללא עבר בטחוני בעייתי, וההעברה נעשתה בתום לב, ועל כן יש מקום לסנקציה מידתית יותר מאשר החרמת כל הציוד. מטעם המדינה נטען, כי על פי הלכת אקס אוברסיז לא נהגה העותרת בנקיון כפיים, וכי האחריות מוטלת עליה להגשת רשימה נכונה של ציוד, מה גם שהנסיבות מלמדות על נסיון הברחה. עיינו בהסכמה בחומר חסוי, ולצערנו המצוי בו – הידוע לאנשי העותרת גם אם לא לבא כוחם – אינו מלמד סניגוריה באשר לחשדות בטחוניים.

ג. איננו רואים מקום להתערב בהחלטת ההחרמה, שיש בה גם משום רכיב הרתעה חשוב ליחיד ולרבים. עם כל המורכבות ברצועת עזה, על המבקשים להכניס ציוד אליה להקפיד על קלה כחמורה, ובודאי לא להסליק ציוד שאינו מורשה; ראוי שייצא הקול באשר לכך. איננו נעתרים איפוא לעתירה. נוכח הסנקציה שכבר הוטלה בהחרמת הציוד, ואולי לפנים משורת הדין, לא נעשה צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ו בשבט התשע"ז (22.2.2017).