מרדכי זייד נ' מועצת שמאי המקרקעין ואח'

פסק-דין

השופטת ד' דורנר:

העותר – שמאי מקרקעין במקצועו – הועמד לדין משמעתי בפני ועדת האתיקה (להלן: הוועדה) של מועצת שמאי המקרקעין (להלן: המועצה) ונמצא אשם בהתנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע. העותר זומן לשימוע בפני המועצה וביום 23.12.02 הודע לו, כי המועצה מצאה כי יסוד הרשעתו בדין.

בפי העותר טענות מטענות שונות, הנוגעות לתקינות ההליכים בפני הוועדה ובפני המועצה. העותר טוען, כי חברי הוועדה לא היו עוד בעת הרלוואנטית חברי המועצה ומשום כך פעלו הם בחוסר סמכות. עוד נטען, כי עמוד בפרוטוקול ישיבותיה של הוועדה זויף באופן המעיד, לכאורה, כי העותר ויתר על טענותיו בשאלת הסמכות. ולבסוף טוען העותר, כי לא קוימה החלטת המועצה, המעניקה לו שהות בת 30 ימים להגיש תגובתו לעמדת היועץ המשפטי לממשלה בעניין תלונתו בדבר כשרות הפרוטוקול.

אשר-על-כן מבקש העותר את התערבותו של בית-המשפט הגבוה לצדק לביטול החלטתה האמורה של המועצה. עוד מתבקש בית-המשפט להורות למועצה לחקור בתלונתו בדבר זיוף הפרוטוקול כאמור.

דין העתירה – להידחות על הסף, שכן, ככל שהדבר נוגע להשגות העותר על הרשעתו, יש בידיו סעד חלופי. על-פי הוראות סעיפים 15-14 לחוק שמאי מקרקעין, תשכ"ב-1962 – שהוא דבר החקיקה אשר עמד בתוקף במועד בו הורשע העותר (29.10.01) – על הרשעות כגון דא ניתן לערער בזכות לבית-המשפט העליון.

באשר לדרישת העותר, כי תיחקר טענתו בדבר זיוף, הרי שמתשובת המדינה עולה, כי הטענה נחקרה ולא נמצא כי יש בה ממש.

העתירה נדחית איפוא.

ניתן היום, ז' באדר ב תשס"ג (11.3.03).