שנטאי אלכסנדרה נ' שר הפנים, מדינת ישראל ואח'

פסק-דין

העתירה שלפנינו סבה על צו גירוש שניתן נגד העותרת. לפי המסמכים המצויים בידי המדינה היא הגיעה ארצה על יסוד מסמכים מזויפים. בישיבת בית-המשפט מיום 10.9.98 בהרכב אחר, נדחה הדיון על-מנת לאפשר למשיב לבחון את אפשרויות הגירוש של העותרת לאוקראינה. נאמר לעותרת באותה ישיבה כי העותרת תוכל לנצל את תקופת הדחייה כדי לקבל את התעודות שלפי טענתה מצויות בידי בעלה, שבאפשרותה לקבלן.

מהחומר שלפנינו מתברר שעניין מציאת יעד לגירוש לא התקדם ובפועל אין בידי המשיבים ידיעה על זכותה האמיתית של העותרת. שני ניסיונות לקיים ביקור של הקונסול האוקראיני בבית המעצר בו שוהה העותרת לא העלו דבר משום שהעותרת סירבה להיפגש עמו. משך הזמן מאז הישיבה הקודמת לא נוצל על-ידי העותרת כדי לגלות את המסמכים "הנעלמים" ופרקליט העותרת לא הניח את דעתנו ששחרורה לתקופה קצרה כדי כביכול, לאתר את המסמכים יעלה דבר ממשי. העותרת לא הניחה את דעתנו שביכולתה לגייס ערובה משמעותית לשחרור, אשר יכולה למנוע את העלמה, אם תשוחרר בערובה.

בנסיבות אלה אין מנוס אלא לדחות את העתירה.

עם זאת ברצוננו להדגיש כי מעצרה של העותרת לא יוכל להימשך ללא מגבלת זמן, ואם לא תמציא תוך זמן סביר מדינה שתסכים לקלוט אותה יהיה מקום לשקול את עניין המעצר מחדש. פסק-דיננו לא ישמש, במקרה זה, כמכשול, לצורך הגשת עתירה חדשה.

בכפוף לאמור לעיל אנו דוחים את העתירה.

ניתן היום, י"ג בכסלו תשנ"ט (2.12.98).