תיאטרון גלבוע נ' ועדת התמיכות של מנהל התרבות במשרד התרבות והספורט ואח'

פסק-דין

השופט נ' הנדל:

1.העתירה הנוכחית מופנית כלפי החלטה שקיבלה משיבה 1 בקשר עם בקשה שהגישה העותרת לקבלת תמיכה, לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985. ברם, סעיף 5(1) לחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000, יחד עם פריט 40 לתוספת הראשונה לחוק, מלמדים כי לעותרת עומד סעד חלופי בדמות עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים – ומכאן שדין העתירה להידחות על הסף.

2.בעקבות החלטתי מיום 21.8.2019, בה נדרשה העותרת להתייחס לשאלת קיומו של סעד חלופי, הבהירה העותרת כי שגתה בתום לב וביקשה "להורות על העברת התיק לבית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים". אולם, גם דינה של בקשה זו להידחות –

"שכן בית משפט זה אינו נוהג להעביר עניינים שהוא אינו דן בהם אל הערכאה המוסמכת, מאחר שדרך ההתדיינות לפני בית משפט זה שונה מדרך ההתדיינות לפני בתי המשפט לעניינים מינהליים [...] כמו כן, הוראת סעיף 79 לחוק קובעת כי בית המשפט הדן בעניין רשאי להעבירו לבית משפט מוסמך אם מצא"שאין הוא יכול לדון בענין שלפניו מחמת שאינו בסמכותו המקומית או הענינית". ואולם, הסמכות הנתונה לבית המשפט לעניינים מינהליים אינה שוללת את סמכותו העקרונית של בית המשפט זה, וגם משום כך אין מקום להורות על העברת הדיון" (בג"ץ 3543/18 ועד מקומי בית נקופה נ' מועצה אזורית מטה יהודה, פסקה 10 (4.9.2018); והשוו בג"ץ 10949/08 רופר נ' משרד השיכון ועמידר, פסקה ד (1.2.2009)).

3.העתירה נדחית, אפוא, על הסף – תוך שמירה על טענות העותרת לגופם של דברים. אין צו להוצאות.

הבקשה להשבת האגרה תועבר לטיפול רשמי בית משפט זה.

ניתן היום, כ"ח באב התשע"ט (29.8.2019).