ווזווז ברהאן נ' שר הפנים ואח'

פסק-דין

השופט נ' סולברג:

1.ביום 22.12.2015 הגיש העותר בקשה לקבלת אזרחות ישראלית, וביום 8.3.2016 הגיש העותר, לפי דרישת המשיבים, מסמכים נוספים להשלמת בקשתו. ביום 13.6.2017, משלא נתקבלה החלטה בבקשה, שלח העותר מכתב התראה למשיבים, לפיו אם לא תתקבל החלטה בבקשתו בתוך 30 יום יפנה לערכאות. ביום 22.6.2017 השיבו המשיבים למכתבו של העותר, ועידכנו כי "טרם הגיע מועד הטיפול בבקשה".

2.מכאן העתירה שלפנינו, בגדרה טוען העותר כי אין הצדקה להתנהלותם של המשיבים, אשר נמנעים מליתן החלטה בבקשתו חרף הזמן הרב שחלף מאז הגשתה. לטענת העותר, "אין ולא הייתה לו מניעה משטרתית או בטחונית", הוא עומד בתנאים הקבועים בחוק ויש להורות אפוא על קבלת בקשתו. ביום 13.8.2017 הוגשה 'תגובה מטעם המשיבים ובקשה למחיקת העתירה'. לטענת המשיבים, "עם הגשת העתירה ולאחר בירור ראשוני של הדברים נמסר... כי החלטה בעניינו של העותר תתקבל תוך 90 ימים". ברם, "כעבור מספר ימים התקבל מידע בדבר קיומו של תיק מב"ד פתוח בעבירות חמורות לכאורה (מחודש פברואר 2017), בעניינו של העותר וכן קיים רישום פלילי נוסף בעניינו של העותר". נוכח האמור, ובהתאם לנהלי רשות האוכלוסין, "הוחלט להשהות את הטיפול בבקשתו של העותר לקבלת אזרחות".

3.כפי טענת המשיבים, משהתקבלה החלטה בבקשתו של העותר, מתייתר הדיון בעתירה ודינה להימחק. לצד זאת, ומבלי להקל ראש בעומס המוטל על כתפי המשיבים, ראוי להעיר כי ניתן היה לכאורה לקבל החלטה בבקשתו של העותר מוקדם הרבה יותר, באמצעות בדיקה קצרה ופשוטה במערכות הרלבנטיות, מבלי צורך בהגשת עתירה לבית משפט זה (הכרוכה מטבע הדברים בהשקעת זמן ומשאבים).

4.סוף דבר: העתירה נמחקת; בנסיבות העניין לא נעשה צו להוצאות.

ניתן היום, ה' באלול התשע"ז (27.8.2017).