ליאת משה ואח' נ' הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים לפי חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם במעמד היילוד), התשנ"ו-1996 ואח'

פסק-דין

1.העותרות הינן בנות זוג. הן מעוניינות להביא לעולם יילוד בדרך הבאה: ביצית שתילקח מגופה של העותרת 1 ותופרה, תושתל ברחמה של העותרת 2. לכאורה, לפי המצב החוקי הקיים, הדרך האמורה אינה מותרת לביצוע בישראל. זאת, נוכח הוראות שונות בחוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996 ובחוק תרומת ביציות, התש"ע-2010 (להלן – חוק הביציות). על מנת שהדבר יתאפשר מבחינתן, מעלות העותרות טענות שונות במישור החוקתי והפרשני. ביום 21.11.2012 החליט מותב תלתא על הוצאת צו על תנאי (לגבי עתירה מתוקנת). עוד הוחלט כי הדיון בתשובה ייערך בפני הרכב מורחב.

2.ביום 28.4.2013 קיימנו דיון בו הציגו בעלי הדין את טיעוניהם. נוכח רגישות הנושא והסוגיה האנושית שעולה בעתירה, ביקשנו לבחון אפשרויות שונות שייתכן ויאפשרו מתן פתרון, ולוּ חלקי, על רקע ההוראות בחוקים הנזכרים. ביום 14.8.2013 מסרו המשיבים 3-2 הודעה מעדכנת. בהודעה נמסר, כי משרד הבריאות פרסם ביום 21.7.2013 נוהל "הוצאת זרע, ביציות או ביציות מופרות מחוץ לישראל". בהמשך לנוהל נתקבלה אף החלטה של ועדת חריגים, הפועלת לפי חוק הביציות. הוועדה אישרה הוצאת ביציות מחוץ לישראל לשם השתלתן בחו"ל בנסיבות מסוימות. אישור כאמור אפשרי לפי סעיף 22(ד) לחוק הביציות. המשמעות של הנוהל ושל החלטת הוועדה היא שמותר לבצע פרוצדורה של הוצאת ביציות של העותרת 1 בישראל ולאחר מכן הפרייתן, תוך שהשתלתן בגופה של העותרת 2 תעשה מחוץ לישראל.

3.בעקבות הנוהל החדש והחלטתה של ועדת החריגים, קיימנו דיון נוסף ביום 20.8.2013. בדיון התברר, כי העותרות עומדות על טענותיהן ואינן מוכנות לקבל את הפיתרון שהוצע, המבוסס, כאמור, על הנוהל הנזכר והחלטתה של ועדת החריגים. לטענתן, יש לאפשר להן לבצע את כל התהליך – הוצאת ביציות מהעותרת 1, הפרייתן והשתלתן ברחמה של העותרת 2 – בישראל. כאמור, על פני הדברים, הדבר אינו אפשרי בהתאם לדין הנוכחי, אלא אם תתקבלנה הטענות במישור החוקתי והפרשני.

4.עוד יצוין, כי עקב גילה של העותרת 1, חלוף הזמן משפיע לרעה על הסיכוי שהפרוצדורה אותה מבקשות העותרות לבצע אכן תצלח. לפיכך, החלטנו ליתן את הכרעתנו באופן מיידי עתה ובלא נימוקים. זאת, על מנת שהעותרות יוכלו לקבל החלטה בהקדם כיצד לנהוג והאם לקבל את הפיתרון, שהוא אומנם פיתרון חלקי, המתיר להן לפעול על פי הנוהל והחלטתה של ועדת החריגים.

הוחלט ברוב דעות של הנשיא א' גרוניס, המשנָה לנשיא מ' נאור, השופט א' רובינשטיין והשופט ס' ג'ובראן כנגד דעתם החולקת של השופטים ע' ארבל, א' חיות ו ח' מלצר, לדחות את העתירה.

הנימוקים יינתנו בנפרד, במועד אחר.

ניתן היום, כ"ו באלול התשע"ג (1.9.2013).