עמרו מוסא, ארגון "צעירים נגד התנחלויות" ואח' נ' מפקדת כוחות צה"ל בגדה המערבית ואח'

פסק-דין

השופט נ' הנדל:

1.במוקד העתירה ניצב השילוט במרחב הציבורי בציר תנועה במרכז העיר חברון – ציר השוהדא בפי העותרים, וציר דויד בפי המשיבים (להלן: הציר). לטענת העותרים, השילוט שהציב במקום גוף בשם "ועד מחדשי היישוב היהודי בחברון", דוחק את רגלי "הזהות התרבותית הפלסטינית, ומחליף אותה בנרטיב המותאם לעמדתם של החברים בו", ומשכך ביקשו להורות למשיבי המדינה לשנות, או לאפשר לשנות, את השילוט המדובר – ולחלופין, להחזיר את המצב לקדמותו. בתגובתם המקדמית, טענו משיבים 1-2 כי דין העתירה להידחות על הסף בשל אי צירוף הוועד כמשיב, ומשום שהיא "כוללנית ונעדרת תשתית עובדתית מספקת" – והוסיפו, כי גם לגופה היא אינה מגלה עילת התערבות.

בהתאם להחלטת ההרכב מיום 25.8.2018, צורף "ועד היישוב היהודי בחברון" (להלן: הוועד) כמשיב 3 לעתירה. בתגובתו, טען הוועד שיש לדחות את העתירה על הסף בשל חוסר תום לב וחוסר ניקיון כפיים של העותרים, אותם הוא מאשים בניסיון "למחוק כל עבר וזכר יהודי" מהמרחב הרלוונטי; לאור השיהוי החריף בהגשת העתירה – שעה ששילוט דומה ניצב במקום כבר שנים ארוכות; ובשל אי מיצוי הליכים. בד בבד, הוועד גורס שדין העתירה להידחות גם לגופה: סוגיית השילוט מצויה בסמכות משיבים 1-2, האמונים על שמירת הסדר הציבורי בציר – והשימוש בשפה העברית מממש את זכות תושביה היהודים של חברון לשילוט בלשונם, מבלי לפגוע בעותרים. בהתאם לאותה החלטה, ועל רקע הערות ההרכב בדיון שהתקיים ביום 25.8.2018, הגישו משיבי המדינה תגובה משלימה, שהתמקדה בסוגיית "הסמכות להציב או להסיר שילוט" בציר המדובר. על פי השקפתם, סמכות זו מסורה למפקד הצבאי – ומכאן שפעולות הוועד בוצעו בחוסר סמכות. לפיכך, נמסר כי בכוונת המפקד "לבחון את עניינו של השילוט הקונקרטי באזור מושא העתירה, ולפעול להסדרת הנושא", תוך התחשבות בשיקולי סדר ציבורי, "ומתן ביטוי למורשתן של שתי האוכלוסיות המתגוררות במרחב".

משיבים 1-2 נדרשו, אפוא, לעדכן על אודות תוצאות הבחינה – ומסרו כי המפקד הצבאי החליט, לאחר שנדרש לעמדותיהן של עיריית חברון ומנהלת היישוב היהודי בחברון, "לפעול, באמצעות עבודת מטה מסודרת, להסרתו או התאמתו במידת הצורך של השילוט כאמור ולהצבתו של שילוט חדש במרחב, במידת הצורך, בתוך 6 חודשים". זאת, באופן "אשר ישקף את שמות האתרים והצירים החשובים לשתי האוכלוסיות", יעניק ביטוי למורשתן, וישרת גם את הצורך הביטחוני בשילוט נהיר לישראלים הנקלעים לאזור. בנסיבות אלה, סיכמה המדינה כי דין העתירה להידחות מן הנימוקים שהוזכרו לעיל, ולחלופין להימחק משום שהרובד "העקרוני רוחבי" שעמד במוקד מיצה את עצמו.

2.בעקבות עדכון זה מסרו העותרים כי "במצב החדש שנוצר נוכח השינוי הקיצוני בעמדת משיבים 1-2" – המכירים כעת בסמכותו של המפקד הצבאי להסדיר את נושא השילוט – הם מבקשים למחוק את העתירה, ולאפשר להם למצות מול המפקד את ההליכים לגבי השלטים הספציפיים בענייננו. בד בבד, הם סבורים כי נוכח התמורה שחלה ביחס לסוגיית הסמכות העקרונית, יש לראות את עתירתם כאילו התקבלה במישור זה, ומבקשים לחייב את המשיבים בהוצאות ההליך, "ולמצער להורות על השבת האגרה". מנגד, המשיבים מתנגדים לפסיקת הוצאות – הן על רקע הפגמים שנפלו, לדעתם, בעתירה, ובייחוד אי צירוף הוועד כמשיב לה, והן משום שאף אחד מן הסעדים שביקשו העותרים לא ניתנו. לצד זאת, משיבי המדינה מכחישים כי חל שינוי בעמדתם הבסיסית לגבי סמכויות המפקד הצבאי, והם רואים בתגובה המשלימה ובהודעות העדכון המאוחרות "המשך קונקרטי ופרטני לעמדתה המקורית של המדינה, וזאת בשים לב להשתלשלות העניינים במסגרת ההליך, ולשאלות בית המשפט הנכבד שהוצגו במסגרתו".

3.בנסיבות העניין, העתירה נמחקת, כמבוקש – תוך שמירת טענות הצדדים כלפי ההכרעה העתידית בנוגע למתכונת השילוט בציר.

4.אשר לפסיקת ההוצאות – עולה כי הגשת העתירה תרמה לבירור סוגיית הסמכות להסדרת נושא השילוט במרחב הרלוונטי. בנסיבות העניין, משיבים 1-2 יישאו, אפוא, בשכר טרחת ב"כ העותרים ובהוצאותיהם בהליך זה בסך 3,000 ₪.

בעניין האגרה – העותרים רשאים לפנות לרשמי בית משפט זה.

ניתן היום, כ"ז באלול התש"ף (16.9.2020).