Skip to main content
Election 2026

Israel votes on Tuesday, 27 October

From the court's archivePetition to the High Court of Justice

אהרן ליס נ' המוסד לביטוח לאומי ואח'

HCJ 6172/98 was decided on 14 October 1998.

The court's decision, in its own words.

דין העתירה להידחות: קביעותיו העובדתיות של בית הדין האיזורי מבוססות על חומר הראיה; ומסקנותיו המשפטיות של בית הדין הארצי מתיישבות עם ההלכה הפסוקה ואין בהן משום אותה "טעות משפטית" המצדיקה התערבותו של בג"צ.

3 justices heard the case, and the ruling came on 14 October 1998.

Court
The Supreme Court, sitting as the High Court of Justice
Case
HCJ 6172/98
Opened
1998
Decided
14 October 1998
Length
2 pages

The panel

  • שלמה לוין
  • יעקב קדמי
  • דליה דורנר

This is how to cite the ruling.

בג"ץ 6172/98 אהרן ליס נ' המוסד לביטוח לאומי ואח' (14.10.1998)

The full text of the ruling, in the Hebrew the court gave it in.

ב בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ 6172/98

בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין · כבוד השופט י' קדמי · כבוד השופטת ד' דורנר

העותר: אהרן ליס

נגד

המשיבים: 1. המוסד לביטוח לאומי · 2. בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב · 3. בית הדין הארצי לעבודה בירושלים · עתירה למתן צו על תנאי

פסק-דין

תביעתו של העותר לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (תב"ע נו0-246/) כנגד המוסד לביטוח לאומי לתשלום דמי פגיעה בגין תאונה נדחתה, לאחר שנקבע - על פי הראיות שבאו בפני בית הדין - "שאין להכיר במחלת התובע כפגיעה בעבודה לפי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה1995-".

לכלל הקביעה האמורה הגיע בית הדין האיזורי לאחר שמצא: ראשית - שהמדובר במתח נפשי ממושך שנמשך ברציפות על פני שנים רבות, והלכה פסוקה היא "שמתח נפשי ממושך או מתמיד אינו רצף של אירועים שניתן להגדירם כפגיעות זעירות ומצטברות"; ושנית - כי "אין גם מקום להכיר במחלת התובע מכח תורת המיקרוטראומה שכן המיקרוטראומה הפסיכיאטרית לא הוכרה בפסיקה...".

העותר ערער על החלטת בית הדין האיזורי לבית הדין הארצי (דב"ע נו/ 0-327) וערעורו נדחה. בית הדין הארצי חזר וקבע: כי "מתח נפשי אינו נחשב "תאונה"; וכי בעניינו של העותר "לא ארע ארוע חריג" - על רקע המתח הנפשי בו היה מצוי - העשוי לבא בגדרי"תאונה".

בעתירתו טוען העותר כי בית הדין לעבודה האיזורי והארצי טעו: בית הדין האיזורי - בכך "שהתעלם מן העובדה כי מה שהכריע את העותר לא היה המתח הממושך אלא המהלומה שניחתה... עם מתן ההודעה הפתאומית על פיטוריו"; ואילו בית הדין הארצי - בכך שקבע שפיטוריו של העותר אינם מהווים "אירוע חריג" שדינו כדין "תאונה".

דין העתירה להידחות: קביעותיו העובדתיות של בית הדין האיזורי מבוססות על חומר הראיה; ומסקנותיו המשפטיות של בית הדין הארצי מתיישבות עם ההלכה הפסוקה ואין בהן משום אותה "טעות משפטית" המצדיקה התערבותו של בג"צ.

העתירה נדחית.

ניתן היום, כ"ג תשרי תשנ"ט (14.10.1998).

Find the case on the Supreme Court's site

The court gave these rulings around the same time.

All Supreme Court rulings →

More tools