יוסף לויפר נ' הפטריארכיה היוונית אורתודוקסית ואח'

פסק-דין

השופטת ד' דורנר:

1. העותר, המעיד על עצמו כי מטרתו היא למנוע את מינויו של אדם הקשור לרשות הפלסטינית למשרת הפטריארך היווני-אורתודוכסי של ירושלים, עתר כנגד מינויו של המועמד הנבחר, המטרופוליט אירנאוס (להלן: המועמד), שנבחר לאחר מותו של הפטריארך הקודם. העתירה הוגשה ביום שבו נערכו הבחירות למשרת הפטריארך, בתאריך 13.8.01.

בעתירתו טען העותר, ראשית, כי המועמד אינו עומד בתנאי הכשירות הנדרשים בפקודת הבטריקיה האורתודוכסית (מס' 32), 1941 (להלן: הפקודה), ואף לא בתנאים הנדרשים על-פי הדין העותמאני שקדם לה, כפי שתוקן בתקופת המנדט הבריטי. לטענת העותר, על-פי תנאים אלו נדרש הנבחר למשרת הפטריארך להיות אדם ישר, וכן - לאור השינויים הנובעים מהקמת המדינה - גם אזרח מדינת ישראל; והמועמד אינו עומד בתנאים אלו בשל הליכים פליליים המתנהלים נגדו ביוון ובהיותו אזרח ירדני. שנית, ולחלופין, טען העותר, כי יש לבטל את בחירת המועמד בשל אי-קיום ההוראות המחייבות מינוי ממלא-מקום לפטריארך שנפטר וכן מתן אישור מוקדם על-ידי ממשלת ישראל, הן לעצם עריכת הבחירות והן לזהות המועמדים.

2.בתשובתה לעתירה טענה המדינה, כי כניסתה לתוקף של הפקודה הותנתה בסעיף 1 לפקודה בפרסום הודעה על-ידי הנציב העליון הבריטי - ולאחר הקמת המדינה על-ידי השר לענייני דתות - וכי הודעה כזו מעולם לא פורסמה. המדינה הוסיפה וטענה, כי במועמד נתקיימו תנאי הכשירות הקבועים בדין העותמאני, הכוללים דרישה לנתינות עותמאנית של המועמד ושל אביו, שלה יש להעניק פרשנות רחבה המאפשרת לבחור במועמד שמחזיק, למצער, באזרחות ירדנית. זאת לנוכח תפקידו של הפטריארך, שבני עדתו פזורים בישראל, בירדן ובשטחי הרשות הפלסטינית.

עוד נטען, כי בתשובה לבקשת מדינת ישראל, שביקשה לברר את הטענה כנגד יושרו של המועמד, העביר משרד המשפטים היווני בעניינו תעודת-יושר. המדינה הוסיפה וטענה, כי את טענות העותר בדבר פגמים שנפלו בהליכים שקדמו לבחירת המועמד יש לדחות בשל שיהוי כבד, וכי על-כל-פנים, אין בפגמים אלה עילה לביטול הבחירות. לבסוף טענה המדינה, כי מכלול האינטרסים של מדינת ישראל במינוי נבחר למשרת הפטריארך נשקל על-ידי ממשלת ישראל, שעל-פי הדין היא זו שלאחר הבחירות מעניקה לנבחר כתב-הכרה.

3.עמדת המדינה באשר לדין החל על הבחירות למשרת הפטריארך היווני-אורתודוכסי נראית לנו. תכליתן של הוראות הדין היא, מחד גיסא, לשמור על האוטונומיה הדתית-רוחנית של הקהילה שהפטריארך עומד בראשה - שכאמור בניה פזורים גם בירדן וגם בשטחי הרשות הפלסטינית - ומאידך גיסא להבטיח את האינטרסים של המדינה שבה פועל הפטריארך. על הגשמת אינטרסים אלו מופקדת ממשלת ישראל, והצבת הדרישה לאישור המועמד על-ידיה כתנאי להכרה בו מבטיחה את האינטרסים של מדינת ישראל. מטבע הדברים, בגדרי החלטתה אם לאשר את בחירתו של מועמד זה או אחר, שוקלת הממשלה שיקולים מדיניים, שאין בית-משפט זה נוהג להתערב בהם.

אשר לפגמים שנפלו לטענת העותר בהליכים שקדמו לבחירת המועמד, הרי שלא זו בלבד שהעלאתם לוקה בשיהוי, למצער, אובייקטיבי, אלא - והוא העיקר - בהיותם פגמים טכניים הם אינם מצדיקים את ביטול הבחירות למשרה דתית בקהילה שהוקנתה לה אוטונומיה בעניינים אלו, כאשר איש אינו טוען לפגמים בהליך הבחירה גופו.

4.יש לדחות גם את טענת העותר בעניין יושרו של המועמד. המסמך העדכני היחיד, לעת הזו, שהוצג בפנינו, היה תעודת-היושר שהומצאה על-ידי שלטונות יוון. לטענת המשיבה 1 תעודה זו מעידה לא רק על כי למועמד אין הרשעות קודמות, אלא גם על כך שאין תיקים תלויים ועומדים נגדו. על מסקנה זו חולק העותר, אלא שהוא מסתמך על מסמך שהוצא לפני כ18- חודשים.

בנסיבות אלה, אין עילה להתערבותנו אף בשל נימוק זה. עם זאת, אך מובן הוא, כי אם יתגלה בעתיד חומר מפליל כנגד העותר, שתהא בו עילה לפסילתו, ניתן יהיה לתקוף את מינויו.

אשר-על-כן, אנו דוחים את העתירה.

ניתן היום, כ"ד באלול תשס"א (12.9.01).