Skip to main content
Election 2026

Israel votes on Tuesday, 27 October

From the court's archivePetition to the High Court of Justice

חסן שחאדה חליפה נ' מדינת ישראל ואח'

HCJ 6398/99 was decided on 3 November 1999.

The court's decision, in its own words.

ככל שחפץ העותר להשיג על צדקתו של צו ההריסה המינהלי לגופו, היה עליו לעשות כן בהגשת ערעור לבית המשפט המחוזי על החלטת בית-משפט השלום. בעתירתו שלפנינו בחר העותר להתמקד בשאלת "מעמדו האישי כתושב הגדה המערבית". דא עקא, שמעתירתו לא עולה, כי הוא חפץ (או זכאי) להיות מוכר כתושב ישראל. אם אכן זאת בקשתו, בידו לפנות אל משרד הפנים בבקשה לקבלת מעמד זה.

3 justices heard the case, and the ruling came on 3 November 1999.

Court
The Supreme Court, sitting as the High Court of Justice
Case
HCJ 6398/99
Opened
1999
Decided
3 November 1999
Length
2 pages

The panel

  • תאודור אור
  • אליהו מצא
  • יעקב קדמי

This is how to cite the ruling.

בג"ץ 6398/99 חסן שחאדה חליפה נ' מדינת ישראל ואח' (3.11.1999)

The full text of the ruling, in the Hebrew the court gave it in.

ב בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ 6398/99

בפני: כבוד השופט ת' אור · כבוד השופט א' מצא · כבוד השופט י' קדמי

העותר: חסן שחאדה חליפה

נגד

המשיב ה: מדינת ישראל · עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים · בשם · העותר: עו"ד ל' ברייר · בשם · המשיבה: עו"ד א' ליכט

פסק-דין

השופט א' מצא:

ביום 19.8.99 הוציא יושב ראש הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה במחוז ירושלים צו הריסה מינהלי המתייחס למבנה שבנה העותר, בלא היתר כדין, בתחומי הכפר וולג'ה. ביום 22.8.99 הגיש העותר לבית-משפט השלום בירושלים בקשה לביטול צו ההריסה המינהלי. בהחלטתו מיום 25.8.99 דחה בית-משפט השלום את הבקשה, אך לבקשת המשיבה (מיום 16.9.99) החליט בית המשפט (ביום 21.9.99) לדחות את המועד לביצוע הצו עד ליום 3.11.99.

בעתירה - שעם הגשתה ניתן בה צו ביניים ארעי המשהה את ביצוע צו ההריסה המינהלי - מבוקש מתן צו שיחייב את המשיבה ליישב את הסתירה הקיימת, לטענת העותר, בין מעמדו האישי כתושב אזור יהודה ושומרון לבין הוצאת צו הריסה מינהלי למבנה בכפר וולג'ה הנמצא בתחומי מדינת ישראל.

מתגובת המשיבה עולה, כי כפר וולג'ה מצוי חלקו בתחומה של ישראל וחלקו בתחומי אזור יהודה ושומרון. על-פי נתוני משרד הפנים, העותר הוא תושב יהודה ושומרון, בעוד שהמבנה אותו הקים ללא היתר - ושלגביו הוצא צו ההריסה המינהלי - מצוי בתחומה של ישראל. ואין צריך לומר, כי בין מקום מושבו של אדם לבין כוחה של רשות התכנון לפעול נגד מבנה שהוקם בתחומה בלא היתר כדין אין קשר הכרחי.

ככל שחפץ העותר להשיג על צדקתו של צו ההריסה המינהלי לגופו, היה עליו לעשות כן בהגשת ערעור לבית המשפט המחוזי על החלטת בית-משפט השלום. בעתירתו שלפנינו בחר העותר להתמקד בשאלת "מעמדו האישי כתושב הגדה המערבית". דא עקא, שמעתירתו לא עולה, כי הוא חפץ (או זכאי) להיות מוכר כתושב ישראל. אם אכן זאת בקשתו, בידו לפנות אל משרד הפנים בבקשה לקבלת מעמד זה.

העתירה נדחית.

ניתן היום, כד' בחשון תש"ס (3.11.99).

שופטשופטשופט

Find the case on the Supreme Court's site

The court gave these rulings around the same time.

All Supreme Court rulings →

More tools