Skip to main content
Election 2026

Israel votes on Tuesday, 27 October

From the court's archivePetition to the High Court of Justice

משה זגורי נ' מדינת ישראל ואח'

HCJ 6954/00 was decided on 27 September 2000.

The court's decision, in its own words.

דין העתירה להידחות. העיון בהחלטת השופטת פרוקצ'יה, לדחות את בקשת העותר לשחרור מיידי מן המעצר, מעלה, כי החלטתה להאריך את מעצרו של העותר - שנחתמה ביום 17.9.2000 - נערכה על-ידה עוד ביום 15.9.2000, היינו לפני שחתמה על צו המעצר. כיון שעל-פי הצו הקודם היה העותר נתון במעצר חוקי עד למוצאי שבת 16.9.2000 בחצות, די היה בהוצאת צו-מעצר שתחילתו ביום 17.9.2000 (כאמור בהחלטה להאריך את המעצר), הגם שלמניעת תקלה ראוי היה להמציא את הצו לשירות בתי הסוהר ביום שישי 15.9.2000. דא עקא, כי משצו המעצר (שהוצא ביום 15.9.2000) הורה על מעצר מיום 15.9.2000, בעוד שבהחלטה להאריך את המעצר (שהוצאה ביום 17.9.2000) נאמר כי המעצר מוארך מיום 17.9.2000, נוצר הרושם כי הצו שהוצא לא נסמך על החלטה כדין להאריך את מעצרו של העותר. על כל פנים, לפחות מעת שהוצאה החלטת השופטת (ביום 17.9.2000) להאריך את מעצרו של העותר, שוב לא יכול להיות ספק כי הפגם שנפל בהקדמת הוצאתו של צו המעצר תוקן וכי העותר נתון במעצר מכוח החלטה כדין.

3 justices heard the case, and the ruling came on 27 September 2000.

Court
The Supreme Court, sitting as the High Court of Justice
Case
HCJ 6954/00
Opened
2000
Decided
27 September 2000
Length
2 pages

The panel

  • שלמה לוין
  • אליהו מצא
  • דליה דורנר

This is how to cite the ruling.

בג"ץ 6954/00 משה זגורי נ' מדינת ישראל ואח' (27.9.2000)

The full text of the ruling, in the Hebrew the court gave it in.

ב בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ 6954/00

בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין · כבוד השופט א' מצא · כבוד השופטת ד' דורנר

העותר: משה זגורי

נגד

המשיב ה: מדינת ישראל · עתירה למתן צו הביאס קורפוס · בשם

העותר: עו"ד א' פלדמן

פסק-דין

השופט א' מצא:

ביום 14.9.2000 נדונה, לפני השופטת פרוקצ'יה, בקשת המדינה להאריך את מעצרו של העותר, בהתאם לסעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), בתשעים ימים נוספים מיום 17.9.2000. לאחר שמיעת הטענות דחתה השופטת את מתן החלטתה. למחרת (יום שישי 15.9.2000) חתמה השופטת על צו-מעצר, מכוחו נעצר העותר לתשעים ימים ממועד הצו. ביום ראשון, 17.9.2000, הפיצה המזכירות את החלטת השופטת להאריך את מעצרו של העותר (כבקשת המדינה) בתשעים ימים החל מיום 17.9.2000.

על רקע זה ביקש בא-כוח העותר מן השופטת לשחרר את העותר ממעצרו לאלתר. תקופת מעצרו המקורית, טען בא-כוח העותר, הגיעה לקיצה במוצאי שבת 16.9.2000 בחצות, ואילו ההחלטה להאריך את מעצרו ניתנה רק למחרת היום. אמנם ביום 15.9.2000 חתמה השופטת על צו-מעצר, אלא שבמועד החתימה על הצו עוד טרם ניתנה החלטה להאריך את המעצר, ומכאן שהצו היה מחוסר תוקף. בדחותה בקשה זו כתבה השופטת, כי החלטתה להאריך את המעצר נערכה עוד ביום שישי 15.9.2000 (משמע לפני הוצאתו של צו המעצר), אלא שההחלטה נחתמה על-ידה ונשלחה רק ביום 17.9.2000.

בעתירה שלפנינו נטען, כי מאז פקיעת מעצרו המקורי של העותר, בחצות הלילה שבין 16 ו17- בספטמבר, לא נעשה צו חוקי להמשך מעצרו. מכאן, לטענת בא-כוחו, שהעותר מוחזק במעצר שלא על-פי צו כדין, ולפיכך מצווים אנו להורות על שחרורו המיידי.

דין העתירה להידחות. העיון בהחלטת השופטת פרוקצ'יה, לדחות את בקשת העותר לשחרור מיידי מן המעצר, מעלה, כי החלטתה להאריך את מעצרו של העותר - שנחתמה ביום 17.9.2000 - נערכה על-ידה עוד ביום 15.9.2000, היינו לפני שחתמה על צו המעצר. כיון שעל-פי הצו הקודם היה העותר נתון במעצר חוקי עד למוצאי שבת 16.9.2000 בחצות, די היה בהוצאת צו-מעצר שתחילתו ביום 17.9.2000 (כאמור בהחלטה להאריך את המעצר), הגם שלמניעת תקלה ראוי היה להמציא את הצו לשירות בתי הסוהר ביום שישי 15.9.2000. דא עקא, כי משצו המעצר (שהוצא ביום 15.9.2000) הורה על מעצר מיום 15.9.2000, בעוד שבהחלטה להאריך את המעצר (שהוצאה ביום 17.9.2000) נאמר כי המעצר מוארך מיום 17.9.2000, נוצר הרושם כי הצו שהוצא לא נסמך על החלטה כדין להאריך את מעצרו של העותר. על כל פנים, לפחות מעת שהוצאה החלטת השופטת (ביום 17.9.2000) להאריך את מעצרו של העותר, שוב לא יכול להיות ספק כי הפגם שנפל בהקדמת הוצאתו של צו המעצר תוקן וכי העותר נתון במעצר מכוח החלטה כדין.

העתירה נדחית.

ניתן היום, כ"ז אלול תש"ס (27.9.2000)

Find the case on the Supreme Court's site

The court gave these rulings around the same time.

All Supreme Court rulings →

More tools