עו"ד נפתלי גור אריה נ' נשיא המדינה ואח'

פסק-דין

1.העתירה שבפנינו כוונה למתן צו על תנאי לעיכוב מינויים של מי שנבחרו על-ידי הוועדה לבחירת שופטים (להלן: הוועדה) בישיבתה מיום 5.9.2017 לכהן כנשיאת בית המשפט העליון וכמשנה לנשיאת בית המשפט העליון, בהתאמה, וכן לביטולה של ההחלטה שהתקבלה על-ידי הוועדה ולקיומם של הליכים חלופיים לבחירה לתפקידים אלה. העתירה כוונה נגד נשיא המדינה, ממשלת ישראל, כנסת ישראל, הוועדה לבחירת שופטים ולשכת עורכי הדין.

2.העותר, שהוא עורך דין, טוען כי ההליך שהתקיים בוועדה הוביל להצבעה שהייתה "כפויה ולמראית עין". בעיקרו של דבר, הוא סבור שנפל פסול בהליך מאחר שהוא היה בפועל "אישור" של מועמדים, להבדיל מבחירה. כמו כן, העותר טוען כי הבחירה התקיימה מבלי שהשתתפו בישיבה, כך נטען, נציגי הכנסת בוועדה, עובדה הפוגמת אף היא בהליך. העותר אף טוען כי הופרו חובות סודיות לגבי תוכן הצבעותיהם של נציגים שונים בוועדה.

3.בהמשך, העתירה כוללת התייחסות מפורטת להצעות של העותר להליך הבחירה המתאים לתפקידים של נשיא בית המשפט העליון והמשנה לו, כדוגמת גוף בוחר שיהיו חברים בו נשיאים של בתי משפט ובתי דין, ובעניין זה הוא אף הרחיב והשווה לשיטת הבחירה של האפיפיור על-ידי חבר הקרדינלים.

4.לבסוף, העותר מלין על כך שביום 4.9.2017 בשעות אחר הצהריים הוא שיגר לבית משפט זה עתירה שכוונה נגד התכנסותה המיועדת של הוועדה ביום המחרת, אלא שזו לא נקלטה בשל אופן שליחתה בפקס. כך, על-פי הנטען, לא זכתה לדיון עתירתו הקודמת במועד שהיה ראוי לה.

5.לאחר שקראנו את העתירה ובחנו את הטענות הכלולות בה אנו סבורים שדינה להידחות על הסף.

6.כבר בפתח הדברים יש לומר, כי העתירה נגועה בשיהוי של ממש. הטענות שהעותר מבקש להעלות הן טענות בעלות אופי עקרוני נגד שיטת הבחירה, להבדיל מאשר טענות שעניינן תוצאות ההצבעה בוועדה לבחירת שופטים, ולכן היה ביכולתו של העותר להעלותן זמן לא מבוטל לפני מועד התכנסותה של הוועדה. זאת ועוד: העותר מציין כי לא היה מודע למועד התכנסותה של הוועדה. אולם, למעשה שמותיהם של המועמדים לבחירה פורסמו כדין ברשומות, וכידוע מיום הפרסום החל המניין של ארבעים וחמישה יום לפחות למועד התכנסותה של הוועדה על-פי הדין. העותר לא פנה בצורה מסודרת בבקשה שלא לכנס את הוועדה בפרק זמן זה, ומבחינה זו אף כשל בחובתו למצות הליכים קודם להגשת עתירה. ניסיונו להשתתף בדיון שהתקיים בוועדת חוקה, חוק ומשפט בכנסת בעניין שיטת הבחירה הנוהגת אינו מהווה מענה לכך. על כן, ומבלי להידרש לפרטי הטענות הנוגעות לעתירה ששוגרה בפקס ביום 4.9.2017, על פני הדברים אף אותה עתירה הוגשה מבלי למצות הליכים וכן בשיהוי של ממש. לא למותר לציין כי ההקפדה על טענות של שיהוי מקבלות משנה תוקף כאשר מדובר בעתירות שעניינן עריכתם של הליכי בחירה במועדים שנקבעו לכך.

7.ככל שטענותיו של העותר כוונו לחובות החלות על החברים בוועדה לבחירת שופטים לפי חוק יסוד: השפיטה יש להוסיף, כי העתירה מבוססת על השערות וטענות כוללניות המבוססות על דברים שהופיעו בכלי התקשורת ללא כל אסמכתה נוספת. חלק מהן אף אינן מדויקות, כמו למשל התייחסותו של העותר לכך שנציגי הכנסת בוועדה לבחירת שופטים לא השתתפו בישיבה, בה בשעה שהדברים נכונים רק לגבי אחת הנציגות.

8.מעבר לכך, אף לגוף הדברים לא מצאנו בעתירה ממש. מרבית הטענות הכלולות בעתירה נוגעות לשיטות בחירה חלופיות שהעותר סבור כי הן עדיפות על שיטת הבחירה הנוהגת. אולם, דיון בעתירות אמור להיות מוגבל למצב המשפטי הנוהג, ולא מעבר לכך.

9.סוף דבר: העתירה נדחית. לפנים משורת הדין ומשלא התבקשה תגובת המשיבים לא יהיה צו להוצאות.

ניתן היום, י"ט באלול התשע"ז (10.9.2017).