אוסאמה אסעד אחמד ואח' נ' משרד הפנים "סניף חדרה" ואח'

פסק-דין

השופטת א' פרוקצ'יה:

1.זוהי עתירה למתן צו המורה למשיבים להחליט בבקשתם מפברואר 2002 של העותרים לאיחוד משפחות. כמו כן מבקשים העותרים כי יינתן צו ביניים המאפשר את שהיית העותר בארץ עד להכרעה בעתירה.

2.העותר, תושב ואזרח פלסטיני יליד 3.8.1979, והעותרת, תושבת ואזרחית מדינת ישראל, נישאו זה לזו ביום 12.5.01. לטענתם, לאחר שנישאו, הגישו בקשה לאיחוד משפחות, עוד בטרם נכנס לתוקף חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג -2003 (להלן - הוראת השעה). לדבריהם, הם לא קיבלו כל אישור המעיד על הגשת הבקשה, ובכל בירור שערכו ברשות המוסמכת נמסר להם כי הענין בטיפול, וזאת גם לאחר שנכנסה לתוקפה הוראת השעה. עוד מצוין בעתירה, כי בשנת 2004 עתרו בענין זה לבית המשפט הגבוה לצדק (בג"צ 624/04), אך עתירתם נמחקה בהסכמה, לאחר מתן פסק הדין העקרוני בבג"צ 7052/03 עדאלה - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' שר הפנים (לא פורסם, 14.5.06)), אשר דן בחוקתיותה של הוראת השעה.

לטענת העותרים, הם עומדים בקריטריונים הקבועים בחוק לאיחוד משפחות. הם מעולם לא הורשעו בביצוע עבירה פלילית או ביטחונית, וכל רצונם הוא לקיים את זכותם לחיי משפחה. הם טוענים, כי מדיניות המשיבים היא בלתי סבירה, וכי פעולתם נגועה בפגמים שונים.

מכאן עתירתם.

3.עמדת המשיבים היא כי דין העתירה להידחות על הסף. הטעם הראשון לכך, הוא כי בידי המשיבים לא מצויה כל בקשה לאיחוד משפחות בעניינם של העותרים, הממתינה לקבלת החלטה. לא צורף לעתירה כל מסמך המעיד על הגשת בקשה בחודש פברואר 2002 כנטען על-ידי העותרים. בנוסף, בירור בלשכת מינהל האוכלוסין בחדרה מלמד כי בתיקם של העותרים לא מצויה בקשה משנת 2002. הבקשה היחידה לאיחוד משפחות המצויה בתיק היא בקשה משנת 2004, אשר סורבה ביום 11.1.04 לאור הוראת השעה.

מוסיפים המשיבים, כי דין העתירה להידחות מטעם נוסף ועיקרי, והוא - המצב המשפטי הנוכחי. הוראת השעה קובעת כי לא יוענקו אזרחות ורישיון לישיבת קבע בישראל לתושבי האזור, למעט בהתקיים חריגים מסוימים. בין החריגים - אפשרות ליתן היתר לשהייה בישראל לתושב האזור שגילו מעל 35 שנים. העותר 1, תושב האזור, אינו מקיים אף אחד מהחריגים ובכלל זה, חריג הגיל. הוא יליד שנת 1979, כך שטרם הגיע לגיל 35. לכן, לא ניתן היה לאשר בקשה של העותרים לאיחוד משפחות, גם אילו היתה מוגשת כיום.

4.דין העתירה להידחות על הסף. העותרים טוענים, כאמור, כי הגישו בקשה לאיחוד משפחות לפני כניסתה לתוקף של הוראת השעה, בקשה שטרם הוכרע בה. הם לא הביאו כל תימוכין לטענתם זו, והסתפקו באמירה כי "לא קיבלו כל אישור ו/או מסמך שמעיד על כך שהם הגישו את בקשתם לאיחוד משפחות" (סעיף 5 לעתירה). בניגוד לכך, מציינים המשיבים כי בדיקת עניינם של העותרים מלמדת כי קיימת בתיקם בקשה לאיחוד משפחות משנת 2004, אשר סורבה זה מכבר, ואין בידי המשיבים כל בקשה אחרת לאיחוד משפחות מטעם העותרים, שהם אמורים להכריע בה.

5.חשוב מכך, וזהו הטעם המכריע לדחיית העתירה - גם אילו היו העותרים מגישים כיום בקשה לאיחוד משפחות, לא היה מנוס מדחייתה נוכח תוכנה של הוראת השעה. על בקשות לאיחוד משפחות חלות הוראותיה של הוראת השעה (בג"צ 6667/03 אבו רימה נ' שר הפנים (לא פורסם, 23.3.08); בג"צ 11004/07 ג'בארין נ' משרד הפנים (לא פורסם, 10.4.08)). סעיף 2 בהוראת השעה קובע, כי שר הפנים לא יעניק לתושב אזור אזרחות או רישיון לישיבה בישראל, ומפקד האזור לא ייתן לתושב אזור היתר לשהייה בישראל. בסעיף 3 להוראת השעה נקבעו חריגים לכללים אלה, שבהתקיים אחד מהם רשאי שר הפנים, על פי שיקול דעתו, לאשר בקשת תושב האזור למתן היתר לשהייה בישראל בידי מפקד האזור. עניינם של העותרים איננו נכנס לגדר אף אחד מהחריגים המפורטים בהוראת השעה, ובכלל זה חריג הגיל. העותר כיום בן 30, ועל כן לא יוכל לחסות בצל חריג זה (בג"צ 5008/07 מחאמיד נ' משטרת ישראל (לא פורסם, 16.9.07); בג"צ 5650/06 עדאל נ' שר הפנים (לא פורסם, 19.9.06); בג"צ 2341/06 בורהאן נ' משרד הפנים (לא פורסם, 25.5.06)). משכך, יש לדחות את העתירה על הסף מחמת העדר עילה.

6.לאור האמור, דין העתירה להידחות על הסף, ועימה נדחית בקשת העותרים למתן צו ביניים.

ניתן היום, ג' בחשון התש"ע (21.10.09).