בבג"ץ ואח' נ' הכנסת ירושלים ואח'

פסק-דין

1.שתי העתירות שבפנינו תוקפות את הליך החקיקה הנוגע להצעת חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקון חקיקה) התשמ"ח1997- (להלן - הצעת החוק), הנמצאת עתה בשלבי חקיקה. התקיימה קריאה ראשונה של הצעת החוק, וזו הועברה, על פי החלטת ועדת הכנסת, לדיון בועדת הכספים, עם המלצה ליושב ראש וועדת הכספים "להזמין את הוועדות הנוגעים לענין בכל נושא ונושא". הצעת החוק כוללת הצעה לתיקונים בחוקים שונים, ביניהם חוק הבזק התשמ"ב1982- - תיקון בו עוסקת העתירה בבג"צ 7150/97 - וחוק ביטוח בריאות ממלכתי התשנ"ד1994- - בו עוסקת העתירה בבג"צ 7116/97.

לעותרים, בכל אחת מהעתירות מספר טענות לגבי הליכי החקיקה הנוגעים להצעת החוק. בין יתר הטענות, קובלים העותרים על כך שהצעת החוק נדונה ביחד עם הצעת חוק התקציב, אם גם ההצבעה על הצעת החוק בקריאה ראשונה התקיימה בנפרד; הם קובלים על כך שהצעת החוק כוללת תיקונים רבים בחוקים שונים הנכללים בכפיפה אחת בהצעת החוק, בנסיבות אשר, לטענתם, לא תאפשרנה דיון יסודי הולם בהצעת החוק על חלקיה השונים; הם גם קובלים על כך שהדיון בהצעת החוק הועבר לועדת הכספים.

2.ככלל, מצווה הרשות השופטת על ריסון עצמי בכל מקרה שמתבקשת התערבותה בהליך החקיקה, כל עוד הוא נמשך, והיא תפעיל את הביקורת השיפוטית רק לאחר סיום הליך החקיקה.

"ניתן להצביע על כך כי הליכי החקיקה הם ביטוי מובהק לריבונות הכנסת, וכי מן הראוי הוא שלא להתערב, כל עוד הליכים אלה לא מוצו. הצורך לכבד את מעמדה של הרשות המחוקקת מזה והצורך להגן על הרשות השופטת מזה, מצדיקים משיכת ידם של שופטים מעיסוק בביקורת הליך החקיקה, כל עוד הוא נמשך" (בג"צ 761/86 מיעארי נ. יושב ראש הכנסת פ"ד מב(4) 868, 876).

3.בבג"צ 761/86 הנ"ל נזכרת האפשרות שבמקרים יוצאי דופן תתכן התערבות בית המשפט כשהליך החקיקה הוא עדיין בעיצומו. המקרה שבפנינו אינו נמנה על מקרים יוצאי דופן אלה.

די במסקנה זו כדי לדחות את העתירות. אשר על כן, על יסוד האיפוק והריסון העצמי עליו מצווים אנו כאמור, יש לדחות את העתירות ואנו דוחים אותן.

ניתן היום, כ"ד בכסלו תשנ"ח (23.12.97).