צביה לוין נ' עו"ד ש. הייזלר – מפקח בכיר על רישום מקרקעין

פסק-דין

השופטת ד' ברק-ארז:

1.העתירה שבפנינו מכוונת נגד פסק דין שניתן על-ידי המשיב, המפקח על רישום המקרקעין בירושלים. העותרת מבקשת לבטל את פסק הדין, שניתן בתביעה שהוגשה נגדה בעקבות סכסוך בין בעלי דירות בבית משותף באשר לסדרי ניהול הכספים בו.

2.ביום 24.5.2012 נתן המשיב פסק דין בתביעה שהגישה נציגות הבית המשותף ברחוב רבדים 35 בירושלים (להלן: הנציגות) נגד העותרת (תיק מספר 50/12). עניינה של התביעה – דרישת הנציגות מהעותרת לשלם את חלקה בהוצאות אחזקת הרכוש המשותף של הבית המשותף. בכתב ההגנה העלתה העותרת טענות הנוגעות לאופן ניהול חשבון הבית המשותף, ובאופן ספציפי ביחס לדרישתה לשלם את חלקה בשיקים דווקא. בפסק הדין קיבל המפקח את טענות הנציגות והורה לעותרת לשלם את הסכומים שנתבעו ממנה.

3.העותרת הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים על פסק דינו של המשיב. ביום 6.11.2012 נתן בית המשפט המחוזי פסק דין שבו הוא הורה על מחיקת הערעור בקבעו כי "המערערת [היינו, העותרת בהליך דנן – ד' ב' א'] קיבלה את הצעת בית המשפט לפיה יימחק הערעור ללא צו להוצאות" (עש"א 45199-06-12, השופט א' דראל).

4.העתירה דנן מעלה, בעיקרו של דבר, טענות שעמדו ביסודו של הערעור האמור ומכוונות נגד הנימוקים שעמדו בבסיס פסק דינו של המשיב. בנוסף לכך, דומה שהעותרת מעלה אף טענות הנוגעות לכך שפסיקתו של המשיב בעניינה הייתה מושפעת מהיכרות מוקדמת שלו עם הנציג מטעם נציגות הבית המשותף בדיון.

5.דין העתירה להידחות על הסף. בית משפט זה, בשבתו כבית דין לגבוה לצדק, אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות שיפוטיות הניתנות בבתי משפט אזרחיים (ראו למשל: בג"ץ 2361/12 צביקין נ' ציפורה פיגנבוים, מפקחת על רישום מקרקעין בחיפה (18.4.2012); בג"ץ 320/06 נציגות בעלי הדירות בבית משותף ארלוזורוב 1 נ' גרוניס (6.9.2007)). מעיון בעתירה עולה כי המקרה דנן אינו נמנה עם החריגים המצומצמים לכלל זה. יתרה מכך: ערעור שהגישה העותרת על פסק דינו של המשיב נמחק בהסכמתה, וכעת היא שבה ותוקפת את הקביעות הכלולות בו. העותרת היא עורכת דין, ולכן הפליאה בעניין זה גוברת. כמו כן, מהחומר שצורף לעתירה עולה כי המבקשת הגישה בעבר תלונות שנסבו על טענות הנוגעות לקשר המוקדם הנטען בין הנציגות לבין המשיב – ואלה נדחו בסופו של דבר בהחלטה מנומקת של הנהלת האגף לרישום והסדר מקרקעין במשרד המשפטים. בשולי הדברים ייאמר, למעלה מן הצורך, כי העותרת אף לא צירפה בהליך זה משיבים רלוונטיים נוספים, ובראשם נציגות הבית המשותף או הדיירים האחרים בבניין.

6.סוף דבר: העתירה נדחית. משלא התבקשה תגובת המשיב ובמידה רבה לפנים משורת הדין – אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"א בחשון התשע"ו (3.11.2015).