הנרי בן שמחון ואח' נ' השר לביטחון פנים ואח'

פסק-דין

השופט י' טירקל:

1.העותרים חתמו על הסכמי עד מדינה (להלן - "ההסכמים") עם המשיבים מס' 3 ו5-, באישור ובהסכמת המשיבה מס' 4. בהסכמים התחייבו, בין היתר, למסור מידע אודות פרשות שוחד שונות בהן היו מעורבים, שבהן פרשה של מתן שוחד לשוטרים ולקציני משטרה ופרשה של מתן שוחד לרשם בית משפט השלום בצפת.

לטענת העותרים, בתמצית, מתעלם המשיב מס' 2 מן ההסכמים ואינו מגן עליהם מפני אחד דוד בטיטו (להלן - "בטיטו") המאיים על העותר מס' 1 ברצח ובאיומים אחרים אם יעיד כעד מדינה. עוד טוענים הם כי המשטרה אינה מתייחסת לתלונותיהם וכן לפניות נציגת המשיבה מס' 4, אליה פנו כמוצא אחרון.

בעתירתם, וכן בשלוש בקשות לצוי ביניים שהגישו, מבקשים העותרים כי ינתן צו ביניים המורה שבטיטו יורחק לתקופה ממושכת מן העיר כרמיאל, שבה הם מתגוררים וכי ימנע ממנו ליצור עימם מגע כלשהו עד לסיום ההליכים.

2.כפי שעולה מתשובת ביניים שהגישו המשיבים, הרי למיטב ידיעתה של המשטרה אין כל קשר בין בטיטו לבין פרשיות השוחד שבהן אמור העותר מס' 1 להעיד בקרוב. ברקע לסכסוכים ביניהם עומדות מריבות שכנים בין העותרים לבין אמו של הידועה בציבור של בטיטו ואיומיו של בטיטו היו על רקע זה. בטיטו הוזהר על ידי המשטרה ובקרוב גם יוגש נגדו כתב אישום. בידי המשטרה אין ראיות בדבר סכנה ממשית לשלומם של העותרים מצידו של בטיטו ולפיכך לא מצא הקצין הממונה לנכון לעשות שימוש בסמכויותיו נגדו. עוד ציינו כי תלונותיהם של העותרים נחקרו ונבדקו והעותרים קיבלו יחס הוגן וסביר, לפי החוק ובהתאם לנוהלי המשטרה. המשיבים הוסיפו וציינו כי העותרים לא צרפו את בטיטו כמשיב בעתירה ודי בטעם זה כדי לדחותה על הסף.

בשולי דברים אלה אוסיף כי בבקשתם האחרונה לצו ביניים, שאותה הגישו ביום 16.12.98, קובלים העותרים על כך שהמשטרה לא טיפלה כראוי בחקירת תלונתם בדבר הנזק שנגרם במזיד לרכבם, אף על פי שבידיהם הקלטה של בן דודו של בטיטו הקושרת, לדעתם, את בטיטו למעשה. העותרים לא ציינו אם אחרי שפנו למשטרה, כאמור, פנו גם לרשויות המתאימות בדרישה לברר את הפרשה. עוד מכחישים הם את תשובת המשיבים הקושרת את איומי בטיטו למריבות שכנים.

3.מן האמור לעיל עולה כי העותרים לא מיצו את הדרכים העומדות בפניהם כדי לטפל בתלונותיהם על השוטרים שאינם מקיימים, לדעתם, את חובותיהם. מטעם זה וכן לאור האמור בתשובת המשיבים בדבר הטפול בתלונותיהם לא מצאנו עילה להתערבותנו.

העתירה נדחית.

ניתנה היום, כ"ח בכסלו תשנ"ט (17.12.98).