דליה הלר נ' שירות בתי הסוהר ואח'

פסק-דין

השופטת ד' ברלינר:

עתירה זו עניינה בקשתה של העותרת למתן צו על תנאי כנגד שירות בתי הסוהר (להלן: "המשיב"), לאחר שלא התקבלו טענותיה של העותרת בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, ובקשת הערעור שהגישה לבית הדין הארצי לעבודה נדחתה.

טענותיה של העותרת, אשר עבדה אצל המשיב כ-22 שנה, נוגעות לטעויות אשר נפלו, לטענתה, בחישוב מאזן החופשות שנעשה לה עם סיום עבודתה, ואשר על פיו שולם לה פדיון ימי חופשתה. העיקרית שבהן היא כי הושמטו עשרה ימי פדיון חופשה, אשר לא שולמו לה עם פרישתה.

העותרת הגישה תביעה בעניין האמור לבית הדין האזורי בבאר שבע, אשר קבע כי דין תביעתה להידחות, משקבלה למעשה פדיון חופשה ביתר, עבור 15.5 ימי חופשה, בעוד שיתרת ימי חופשתה, בהתאם לכללי החישוב הנהוגים אצל המשיב, צריכה היתה לעמוד על 11.5 ימי חופשה.

העותרת הגישה בקשת רשות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה. בתשובתו לבקשת רשות הערעור ציין בא כוח המשיב כי אכן נפלה טעות בתחשיב שהגיש המשיב לבית הדין האזורי, וכי יתרת ימי החופשה אשר המערערת זכאית לקבל את פדיונם אכן עומדת על 15.5 ימים. כאמור, פדיון ימים אלה שולם לעותרת במלואו (שכן הטעות נפלה כאמור בתחשיב אשר הוצג לבית הדין האזורי, אך לא בסכום ששולם בסופו של דבר לעותרת).

בית הדין הארצי דחה את בקשת רשות הערעור של העותרת וקבע כי לא נפלה טעות בחישוב ימי החופשה שנצברו לזכותה לאורך שנות עבודתה. מכאן העתירה שלפנינו, בה חוזרת העותרת על טענותיה המפורטות לעיל.

דין העתירה להידחות. בעתירתה למתן צו על תנאי כנגד המשיב, מבקשת למעשה העותרת מבית משפט זה כי ישב כערכאת ערעור על בית הדין הארצי לעבודה, אשר דחה את טענותיה. כידוע, הלכה היא מלפנינו, כי בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיו של בית הדין הארצי לעבודה, והתערבותו בהחלטות אלה מצומצמת לאותם מקרים בהם נפלה בהחלטת בית הדין טעות משפטית מהותית אשר הצדק מחייב התערבות בה (ראו פסק הדין המנחה לעניין זה: בג"ץ 525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מ(1) 673; ומן העת האחרונה: בג"צ 1206/06 חזן אריה ובנו בע''מ נ' בית הדין הארצי לעבודה (טרם פורסם); בג"צ 1876/06 סמיר עלי נ' בית הדין הארצי לעבודה (טרם פורסם)).

במקרה שלפנינו אין העותרת מצביעה על טעות משפטית מהותית המצדיקה את התערבותו של בית משפט זה. כל טיעוניה מצטמצמים לשאלה החישובית שנדונה והוכרעה. לפיכך, דין העתירה להידחות על הסף.

ניתן היום, כ"ג בחשון התשס"ז (14.11.06).