אברהם כהן נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים

פסק-דין

השופט נ' סולברג:

1.העותר מבקש להורות על ביטול החלטת בית הדין הארצי לעבודה מיום 4.3.2012 (ע"ע 9280-12-11, הרשם א' סופר), בגדרה נמחק הערעור שהגיש על החלטת בית הדין האזורי לעבודה.

2.העותר, עובד חברת החשמל, הגיש תלונה למבקר המדינה נגד חלק מעובדי החברה, וקיבל צו הגנה כחושף שחיתויות. בשנת 2009 פתחה חברת החשמל בהליכי משמעת נגד העותר, הליכים אשר לא חסו תחת צו ההגנה. הוועדה לבירור ומשמעת מצאה את העותר חייב בחמישה מתוך תשעת סעיפי האישום המשמעתי. עם פרסום ממצאי הוועדה פנה העותר לבית הדין האזורי לעבודה, בבקשה למתן צו מניעה שיורה לחברת החשמל לא ליישם את המלצות הוועדה. כך עשה מבלי להגיש תובענה עיקרית באותו עניין. במסגרת הדיון בבקשה, הוחלט בהסכמת הצדדים כי ממצאי הוועדה יועברו לעיונו של מבקר המדינה, על מנת שיגבש את עמדתו לגביהן, וכי החלטת מבקר המדינה, לכאן או לכאן, תחייב את הצדדים. לאחר בחינה, לא מצא מבקר המדינה יסוד לקבוע כי נפל פגם בהליכים שהתנהלו לפני הוועדה או בממצאיה, אולם המליץ להקל בעונשו של המתלונן, המלצה שנתקבלה על-ידי הוועדה. אשר על כן, ביום 30.10.2011 דחה בית הדין האזורי לעבודה את בקשת העותר. זה מצידו הגיש בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית הדין האזורי לעבודה, וערעור לבית הדין הארצי לעבודה. ביום 4.3.2012 ניתנה החלטת בית הדין הארצי לעבודה, בגדרה סווגה פסיקתו של בית הדין האזורי לעבודה כ'החלטה אחרת' ולא כ'פסק דין'. העותר הגיש את הערעור לאחר שעבר המועד להגשת בקשת רשות ערעור על 'החלטה אחרת', ולפני שעבר המועד להגשת ערעור על 'פסק דין'. היות ונפסק כי מדובר ב'החלטה אחרת', החליט בית הדין למחוק את הערעור מחמת איחור בהגשתו. מכאן העתירה שלפנינו.

3.לטענת העותר, שגה בית הדין הארצי לעבודה בסיווג פסיקת בית הדין האזורי כ'החלטה אחרת' ולא כ'פסק דין'. עוד טען העותר נגד החלטת בית הדין האזורי להסמיך את מבקר המדינה כ'מחליפו' בהכרעה לגבי התנהלות הוועדה, וטען כי זו פגעה בזכויות יסוד המוקנות לו מכוח כללי הצדק הטבעי.

4.דינה של העתירה להידחות על הסף. הלכה היא כי בית המשפט הגבוה לצדק איננו יושב כערכאת ערעור על החלטותיו של בית הדין הארצי לעבודה. המבחן להתערבות בפסיקה מעין זו מושתת על שני תנאים יסודיים ומצטברים: האחד, קיומה של טעות משפטית מהותית בפסק הדין; והשני, כשהצדק מחייב התערבות בנסיבות העניין. זאת ועוד, אמת מידה מרכזית להתערבות שכזו היא חשיבותה הציבורית הכללית של הבעיה, השלכות הרוחב הנודעות לה, או קיומה של שאלה עקרונית (בג"ץ 3514/07 מבטחים נ' מרק פיורסט ואח', בפסקה 30 (ניתן ביום 13.5.2012); בג"ץ 5393/12 ביטון נ' בית הדין האזורי לעבודה בחיפה, בפסקה 4 (ניתן ביום 5.8.2012)).

5.הטענות שמעלה העותר אינן ממלאות אחר התנאים האמורים. לא נפלה טעות משפטית בהחלטת בית הדין הארצי לעבודה, וגם החלטת בית הדין האזורי, אשר התבססה על הסכמת הצדדים ובהם העותר, איננה מגלה טעות שכזאת. הצדק איננו מחייב את התערבותו של בית משפט זה, גם לאור העובדה שהעותר בחר להלין על החלטת בית הדין הארצי לעבודה מיום 4.3.2012 רק כעת, למעלה מחצי שנה לאחר שניתנה, ואף בחר שלא לצרף את חברת החשמל כמשיבה. כמו כן, ההחלטה הפרטנית בדבר סיווג פסיקתו של בית הדין האזורי לעבודה איננה בעלת חשיבות ציבורית כללית המצדיקה את התערבותו של בית משפט זה.

6.העתירה נדחית אפוא על הסף.

משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.

ניתן היום, ג' בחשוון התשע"ג (19.10.2012).