Skip to main content
Election 2026

Israel votes on Tuesday, 27 October

From the court's archivePetition to the High Court of Justice

רשידה אלעכל ואח' נ' שר הפנים ואח'

HCJ 7481/06 was decided on 10 December 2006.

The court's decision, in its own words.

לפיכך העתירה נדחית על הסף.

3 justices heard the case, and the ruling came on 10 December 2006.

Court
The Supreme Court, sitting as the High Court of Justice
Case
HCJ 7481/06
Opened
2006
Decided
10 December 2006
Length
2 pages

The panel

  • אדמונד לוי
  • סלים ג'ובראן
  • דבורה ברלינר

This is how to cite the ruling.

בג"ץ 7481/06 רשידה אלעכל ואח' נ' שר הפנים ואח' (10.12.2006)

The full text of the ruling, in the Hebrew the court gave it in.

בבית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ 7481/06

בפני: כבוד השופט א' א' לוי · כבוד השופט ס' ג'ובראן · כבוד השופטת ד' ברלינר

העותרים: 1. רשידה אלעכל · 2. אבראהים אלעכל · 3. מוחמד אלעכל · 4. עומרי אלעכל

נגד

המשיבים: 1. שר הפנים · 2. הוועדה לטעוני הגנה,שליד משרד הביטחון · עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים

פסק-דין

השופטת ד' ברלינר:

עניינה של העתירה בבקשת העותרים כי יוענק לעותר 2 (להלן: "העותר") מעמד בישראל במסגרת הליך של איחוד משפחות. לחילופין מבקשים העותרים כי יוענק לעותר מעמד בישראל על ידי ועדת מאוימים, אשר ימנע הסגרתו לרשות הפלסטינית, שם, לטענתו, נשקפת סכנה לחייו.

העותר, תושב השטחים, נישא לעותרת 1, אזרחית ישראלית (להלן: "העותרת"), ביום 10.5.02. מנישואיהם נולדו להם 2 ילדים. ביום 21.8.03 הגישו העותרים בקשה לאיחוד משפחות. בבקשתם לא טענו העותרים כי קיימת לעותר סכנה בתחומי הרשות הפלשתינית. בקשתם סורבה על ידי המשיב 1 מכוח הוראת השעה, לפיה בקשות חדשות לאיחוד משפחות אינן מטופלות שכן שר הפנים אינו רשאי להעניק אזרחות או רישיון ישיבה לתושבי האזור.

בעתירתם טוענים העותרים כי יש לבחון את בקשתם לגופה. נסיבותיהם האישיות לרבות העובדה כי הקימו תא משפחתי בישראל, עברו הנקי של העותר ואהדתו הרבה לישראל, מצדיקות מתן מעמד בישראל לעותר. לחילופין טוענים העותרים כי בהסגרתו של העותר אל הרשות הפלשתינית יש משום סכנה ממשית לחייו, ולפיכך יש להעניק לו מעמד בישראל על ידי ועדת מאוימים, אשר ימנע הסגרתו לרשות.

דין העתירה, על שני ראשיה, להידחות על הסף.

לעניין טענתם הראשונה של העותרים, הרי שכפי שקובע חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), תשס"ג-2003 (להלן: החוק), בתקופת תוקפו של החוק לא יעניק שר הפנים לתושב האזור אזרחות ולא ייתן לו רישיון לישיבה בישראל או היתר לשהייה בישראל, אלא בהתקיים אחד החריגים המנויים בו. פנייתם של העותרים אל המשיב נעשתה לאחר חקיקת החוק וכפי שעולה מן העתירה אין הם באים בגדר החריגים הקבועים בחוק. משכך דין טענתם לעניין זה להידחות (ר' בג"צ 850/06 אסדי ח'לוד עלי סלים נ' משרד הפנים (טרם פורסם); בג"צ 7263/05 סעיפאן נ' מדינת ישראל-משרד הפנים (טרם פורסם); בג"ץ 7963/05 מחמוד נ' שר הפנים (טרם פורסם)).

לעניין טענתם החלופית של העותרים, נראה לי כי גם דינה להידחות על הסף, וזאת מחמת אי מיצוי סעדים הנתונים לעותר. העותר טרם פנה לועדת המאוימים בבקשה למתן היתר שהיה בישראל, ועליו למצות את ההליכים בפני הועדה בטרם ייפנה לבית משפט זה. מעבר לכך, מן האמור בתגובתם המשלימה של המשיבים עולה כי העותר לא יגורש מן הארץ עד אשר תכריע ועדת המאוימים בעניינו, בכפוף לכך שתועבר על-ידו פניה לוועדה זו לאלתר, ולפיכך העותר אינו עומד בסכנת גירוש מיידי.

לאחר שיוכרע עניינו של העותר על ידי ועדת המאוימים כאמור, יוכלו העותרים, במידת הצורך, לשוב ולפנות לבית משפט זה.

לפיכך העתירה נדחית על הסף.

ניתן היום, י"ט בכסלו התשס"ז (10.12.06).

Find the case on the Supreme Court's site

The court gave these rulings around the same time.

All Supreme Court rulings →

More tools