דורי מלול נ' משטרת ישראל - משמר הגבול

פסק-דין

השופט א' גרוניס:

1.העותר התגייס לשירות חובה ומשרת במשמר הגבול. בשני הליכים משמעתיים שהתנהלו נגדו על פי חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות), תשס"ו-2006 (להלן: חוק המשטרה) בפני קצין שיפוט, נגזרו על העותר עונשי מחבוש בפועל וכן הופעל עונש מחבוש על תנאי, כך שבסך הכול הוטל עליו לרצות 49 ימי מחבוש בפועל. בעתירה שבפנינו מבקש העותר כי נורה על ביטול ההליך המשמעתי ועל שיחרורו מן המחבוש. כמו כן, מבקש העותר כי תלונה שהגיש אביו נגד קצין השיפוט תיחקר עד תום.

2.השתלשלות העניינים הנוגעת לענייננו, כפי שפורטה בתגובת המשיבה, היא כדלהלן: ביום 13.8.07 הוגשו כנגד העותר שני אישומים משמעתיים שהובאו בפני דן יחיד. באישום הראשון נטען כי העותר הסתובב בבסיס בלי נשק ובשל כך יוחסה לו עבירה של אי מילוי הוראת פקודות משטרת ישראל. באישום השני נטען כי העותר התחצף לרופא בעת ביקור במרפאה במחנה צריפין ומסר מספר אישי לא נכון. בשל מעשים אלו יוחסה לו עבירה של התנהגות שאינה הולמת שוטר. ביום 20.8.07 נשפט העותר על האישום הראשון בפני קצין שיפוט בדרגת סגן ניצב. העותר הורשע ונדון ל-7 ימי מחבוש בפועל וכן הופעל עונש של 35 ימי מחבוש על תנאי שנגזר עליו בהליך קודם, כך שבסך הכל הוא נדון בהליך זה ל-42 ימי מחבוש. באותו היום הועמד העותר לדין בפני אותו קצין שיפוט גם בגין האישום השני. על פי המפורט בפרוטוקול הדיון, סירב העותר להגיב לאישומים והשתולל במקום עד כי קצין השיפוט נאלץ לעצור את הדיון ולאזוק את העותר. גם בהליך זה נמצא העותר אשם על ידי קצין השיפוט. הוא נדון ל-7 ימי מחבוש בפועל וכן הופעל עונש של 7 ימי מחבוש על תנאי שהושת עליו בהליך קודם, כך שבסך הכל נגזרו עליו בהליך זה 14 ימי מחבוש. ערר שהגיש העותר בפני מפקד מג"ב באזור יהודה והשומרון, תת ניצב שלומי פז, נדחה. יצוין, כי מהעתירה עולה גירסה שונה מעט לגבי הנסיבות בהן התקיים ההליך המשמעתי השני. לפי הנטען, הובא העותר בפני תת ניצב פז לאחר שביקש לערור בפניו על גזר הדין בהליך הראשון. תחת לדון בערר, כך לפי הטענה, שפט אותו תת ניצב פז על עבירות אחרות וגזר עליו עונש נוסף של 14 ימי מחבוש. גירסת המשיבה היא, כאמור, כי ההליך השני קוים בפני אותו קצין שיפוט שדן בהליך הראשון ובפני תת ניצב פז נדון הערר. כך עולה גם מגיליונות השפיטה אשר צורפו לתגובת המשיבה. מכל מקום, לנקודה זו אין חשיבות להכרעה בענייננו. יוער, כי בהמשך נמצא על ידי ראש מחלקת משמעת במטה הארצי של המשטרה כי הפעלת העונש של 7 ימי מחבוש על תנאי במסגרת ההליך השני נעשתה בטעות, שכן מדובר בעונש שהופעל כבר בהזדמנות אחרת. על כן, הורתה ראש מחלקת משמעת על ביטול רכיב זה של גזר הדין, כך שבהליך השני נותר רק העונש של 7 ימי מחבוש בפועל. לאחר ההפחתה, עומדת תקופת המחבוש בפועל אותה על העותר לרצות בגין שני ההליכים המשמעתיים על 49 ימים.

עוד מפורט בתגובת המשיבים, כי סביב עניינו של העותר הוגשו שתי תלונות למחלקה לחקירת שוטרים. תלונה אחת הוגשה על ידי קצין השיפוט כנגד אביו של העותר, שוטר גם הוא, בטענה שהלה התפרץ למשרדו תוך כדי ניהול ההליך המשמעתי, השתולל וסירב לצאת. התלונה השנייה הוגשה על ידי אביו של העותר כנגד קצין השיפוט, בטענה כי הוא היכה את העותר במהלך ניהול המשפט. הטיפול בשתי התלונות אוחד לתיק חקירה אחד וטרם התקבלה בו החלטה.

3.בעתירה טוען העותר, כי נמנעו ממנו זכויותיו על פי הדין הצבאי לפיו הוא נשפט. לטענתו, לא נמסר לו כתב האישום לפני המשפט כדי שיוכל להתגונן כראוי והוא לא נשאל על ידי קצין השיפוט האם הוא מוכן להישפט בפניו. עוד טוען העותר, כי הוא הוכה על ידי קצין השיפוט ורס"ר היחידה במהלך משפטו הראשון ותלונתו לא בוררה כראוי על ידי המחלקה לחקירת שוטרים.

4.דין העתירה להידחות על הסף מחמת העדר עילה. כפי שמציינת המשיבה, התשתית המשפטית לפיה יש לבחון את ההליכים בעניינו של העותר אינה הדין הצבאי, אליו מפנה העתירה, אלא חוק המשטרה והנהלים אשר נקבעו על פיו. על פי הנוהל המשטרתי אשר העתק ממנו צורף לתגובת המשיבה (נוהל אגף משמעת 10.02.03), יש לוודא כי לנאשם ניתן פרק זמן סביר להתכונן להגנתו גם אם זה עולה על 48 שעות. על גיליונות השפיטה מצוין המועד בו נמסר כתב התלונה, לרבות חומר הראיות, לידי הנאשם והאם הוא ויתר על זכותו לקבלו 48 שעות לפני מועד הדיון. על גליונות השפיטה באישומים שלענייננו מצוין כי כתב התלונה נמסר לידי העותר ביום 13.8.07. נתון זה אינו מוכחש בעתירה. כמו כן, מסומן על גיליונות השפיטה כי העותר לא ביקש להעביר את הדיון לקצין שופט אחר, וגם עניין זה לא הוכחש. על כן מתבקשת המסקנה, כי אין בסיס לטענת העותר שזכויותיו נפגעו. באשר לטענת העותר כי הוכה במהלך משפטו, עניין זה מתברר בימים אלו על ידי המחלקה לחקירת שוטרים וההחלטה טרם התקבלה. ככל שההחלטה שתתקבל לא תספק את העותר תהיה פתוחה בפניו הדרך להגיש ערר על פי סעיף 64 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982.

העתירה נדחית.

ניתן היום, י"ג בתשרי התשס"ח (25.9.07).