עיסא איברהים נ' שירות הבטחון הכללי

פסק-דין

השופט ע' ר' זועבי:

העותר הינו אסיר פלילי המרצה כיום עונש מאסר של שלוש שנים החל מיום 31.12.97, בגין תקיפה והכשלה של שוטר, שהיה בלתי חוקית בישראל ושיבוש הליכי משפט. תאריך שחרורו הצפוי של העותר הינו ביום 30.12.00.

ענינה של העתירה בבקשתו של העותר, שעבד כסייען בשירות המשיב, כי עם שחרורו מהכלא לא יועבר לידי הרשות הפלסטינית, מחמת הסכנה הנשקפת לחייו בתחומי הרשות הפלסטינית.

יצוין, כי העותר עתר בעבר לבית משפט זה באותו עניין (בג"ץ 3066/99, בג"ץ 2953/98). אך עתירותיו נדחו בשל אי מיצוי הליכים.

ככל שעולה מתגובת המשיבים, העותר סבר שהוא צפוי להשתחרר שחרור מוקדם בתום שני שליש ממאסרו, ועל בסיס זה הגיש את עתירתו. דא עקא שבקשתו של העותר נדונה בפני וועדת השחרורים ונדחתה ביום 3.11.99.

עמדת המשיב הינה כי בסמוך למועד שחרורו של העותר מן הכלא יש באפשרותו, לפנות למשיב, אשר ישקול עניינו. כעת יהיה מוקדם לדון ולהחליט בשאלת קיומה של סכנה הנשקפת לו, לכשישתחרר, בתחומי הרשות הפלשתינית. ולכשתוגש הבקשה, תועבר זו להכרעת הגורמים המוסמכים ובמידה והללו ימצאו כי נשקפת לעותר סכנה בתחומי הרשות, כי אז תישקל האפשרות להנפיק לעותר היתרי שהיה זמניים בישראל.

בנסיבות העניין, נראה, על כן, שדין העתירה להדחות על הסף בהיותה עתירה מוקדמת; על העותר למצות את ההליכים העומדים לפניו בטרם הגשת עתירתו. היינו לפנות בבקשה מתאימה דרך שירות בתי הסוהר בה יפרט על סמך מה הוא סבור כי נשקפת לחייו סכנה.

כמובן שאין בדחיית העתירה לחסום את דרכו של העותר, לשוב ולעתור לבית משפט זה, במידה ותיפגענה זכויותיו בעתיד.

העתירה נדחית.

ניתן היום, ח' באדר א' תש"ס (14.2.00).