עוזי דוידיאן נ' המפקח הכללי של המשטרה ואח'

פסק-דין

השופט א' א' לוי:

העותר שרת במשטרת ישראל מאז שנת 1994, עד שבחודש ינואר 2008 הופסק שרותו לאחר שנחשד בביצוען של עבירות שיש עמן "קלון" (ראו סעיף 5 לתגובת המשיבים מיום 6.3.08), ולנוכח מה שהוגדר כ"פרופיל שרות בעייתי".

בטרם ננקט צעד הפיטורין, נערך לעותר, בחודש יוני 2007, שימוע, שבמהלכו ניתנה לו הזדמנות להציג את גרסתו לאירועים, ובעקבות כך נערכה התייעצות שבסופה הומלץ להפסיק את שרותו של העותר. המלצה זו אומצה על ידי ראש אגף משאבי אנוש, והחלטתו נכנסה לתוקף ביום 27.9.07.

בעקבות הגשתה של העתירה הנוכחית, הודיעו המשיבים על נכונותם לקיים שימוע נוסף לעותר לאחר שחומר החקירה בעניינו נמסר לידיו. על כך הגיב העותר, באמצעות בא-כוחו, בבקשה לדחות את השימוע בחודשיים, וכן התנה תנאים לקיומו, וביניהם, שהשימוע יערך בפני גורם משטרתי אחר, ושההחלטה בעניינו לא תתקבל על ידי ראש אגף משאבי אנוש. בסופו של יום נמנע העותר מלהתייצב לשימוע, והמשיבים ראו בכך ויתור על אותה זכות, ועל כן נקבע מועד חדש להפסקת שירותו - 23.1.08.

העותר מבקש כי נורה למשיבים לנמק מדוע לא תבוטל ההחלטה בדבר הפסקת שרותו, אולם לא מצאנו כי בידו עילה לקבלתו של סעד זה. לידי המפקח הכללי של משטרת ישראל נמסרה הסמכות לשחרר שוטר מן השרות או לפטרו אם נמצא כי הוא אינו מתאים למלא את תפקידיו. נוכח הראיות שהצטברו לחובת העותר, והכוונה בעיקר לתמלילי שיחות בהן הוקלט, נראה לנו כי שוב אין ספק כי הצטברו נגדו ראיות מנהליות בעלות משקל סגולי גבוה, שדי בו לבסס את טענת המשיבים לפיה הוא כשל בעבירות אליהן נלווה קלון. בנסיבות אלו היו רשאים המשיבים לעשות שימוש באותה סמכות שמסר המחוקק לידיהם, ולהביא להפסקת שירותו של העותר.

אשר על כן, העתירה נדחית.

ניתן היום, ד' באדר ב' התשס"ח (11.03.08).