מועצה איזורית מטה בנימין נ' בית המשפט לעניינים מקומיים של ערכאת הערעור בירושלים ואח'

פסק-דין

השופטת ע' ברון:

בית משפט לעניינים מקומיים במעלה אדומים, בשבתו בעניינים מינהליים ביטל בפסק דין מיום 31.8.2017 את הסיווג של "מחסנים ומרכזים לוגיסטיים" בצו הארנונה של העותרת לשנת 2014. זאת בקובעו שהשינוי נעשה שלא בסמכות ושלא כדין; ובתוך כך קבע כי השומות שהנפיקה העותרת למשיבות 12-3 החל משנת 2012, ובהן סווגו הנכסים נושא הדיון כ"משרדים שירותים ומסחר", בטלות. עוד קבע בית המשפט כי הנכסים יסווגו כ"נכס אחר" – סיווג ותעריף שמסתבר שאינו קיים כלל. פסק דין זה נתאשר על ידי בית המשפט המחוזי בפסק דין מיום 8.10.2018, מתוקף סמכותו על פי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. ומכאן העתירה.

ביום 10.3.2021 ניתן צו על תנאי המופנה למשיבים 14-3 והמורה להם "ליתן טעם מדוע לא ייקבע כי נפלה שגגה בפסקי הדין של המשיבים 2-1 באופן המחייב את ביטולם, המלא או החלקי".

לאחר שעיינו בעמדות ב"כ הצדדים שהוגשו לתיק בית המשפט בעקבות הצו על תנאי שהוצא, קיבלו את המלצתנו שלפיה העניין יוחזר לבית המשפט במעלה אדומים, אף שלא היו תמימי דעים לגבי מסגרת הדיון שתונח לפתחו. ייאמר לעניין זה, כי מקובלת עלינו עמדת משיבי המדינה, שבנסיבות שנתבררו היה מקום לקבוע כיצד על הרשות המקומית לסווג את הנכסים נושא הדיון בהינתן הסיווגים הקיימים בצו הארנונה, על פי הסיווג הקרוב ביותר לשימוש בנכסים.

עוד ייאמר, כי מקובלת עלינו עמדת משיבי המדינה כי תת הסיווג שיצרה העותרת לראשונה בצו הארנונה לשנת 2014, אינו בגדר "הטלה ראשונה", שהרי מדובר בנכסים שהעותרת חייבה בארנונה עד אותה העת (עד שנת 2013) תחת סיווג "מחסנים" (בתת סיווג של "תעשייה"). ומשמע שמדובר בהעלאה חריגה, וככזו היא טעונה אישור מנכ"ל משרד הפנים ומנכ"ל משרד האוצר.

סופו של דבר, וכאשר הטענות שמורות לצדדים בכפוף לסייגים דלעיל – אנו מורים כי הצו על תנאי ייעשה מוחלט כלפי משיבים 12-3, במובן זה שהתיק יוחזר לבית המשפט לעניינים מקומיים במעלה אדומים בשבתו בעניינים מינהליים – על מנת שייתן פסק דין משלים בשאלה: מהו סיווג הארנונה שיחול על הנכסים נשוא הדיון. במצב דברים זה, איננו עושים צו להוצאות.

ניתן היום, י"ג בתשרי התשפ"ב (19.9.2021).