מאיר גולדמינץ ואח' נ' שר הביטחון ואח'

פסק-דין

השופטת א' חיות:

1.המאחז "יד יאיר" הוקם לפני כ-17 שנים בצד הכביש המחבר בין רמאללה ליישוב דולב בסמוך למקום בו נרצח יאיר מנדלסון ז"ל. העותרים, "גרעין יד יאיר" וזוג שהתגורר במקום, עתרו בפנינו לכך שהמשיבים יימנעו מלפנות את המאחז, כי יימנעו מהריסתו וכי יאפשרו להם להמשיך ולקיים את הפעילות המתבצעת בו. כן עתרו לכך שהליך פינויים ייעשה בהתאם לדין החל במקום בהדגישם, בין היתר, כי לגבי חלק מהמבנים טרם הוצאו צווי הריסה חלוטים. עוד ביקשו העותרים צו ביניים לפיו עד למתן הכרעה בעתירה יימנעו המשיבים מפינוי "יד יאיר", מהריסת המבנים הקיימים בו ומהפרעה לפעילות הנעשית במקום.

2.העתירה הוגשה ביום 18.9.2008 בשעה 11:58 ובהחלטה מאותו היום שניתנה בשעה 12:40 הורתי כי המשיבים יגישו תגובתם לבקשה למתן צו ביניים עד לשעה 16:00 וכי עד למתן החלטה אחרת יימנעו מהריסת המבנים נשוא העתירה. בתגובה מטעמם הודיעו המשיבים כי הריסת המבנים החלה בשעה 10:27 בבוקר והושלמה בשעה 12:21, ועל כן פעולות ההריסה הסתיימו עוד לפני שנודע לפרקליטות אודות העתירה ואודות הצו הארעי שניתן לבקשת העותרים. עוד ציינו המשיבים בתגובתם כי משנהרסו כל המבנים ב"יד יאיר" הבקשה לצו הביניים, כמו גם העתירה כולה, אינה אקטואלית ודינה להידחות על הסף או להימחק. נוכח האמור בתגובת המשיבים התבקשו העותרים להודיע האם הם עומדים על העתירה או מבקשים למוחקה, ואלו הודיעו ביום 2.10.2008 כי הם עומדים על העתירה וביום 25.11.2008 אף הגישו בקשה "להורות למשיבים להחזיר את המצב ב'יד יאיר' לקדמותו כפי שהיה טרם מתן צו הביניים". בבקשתם ציינו העותרים כי במהלך התקופה שקדמה להריסת "יד יאיר" הם הגיעו להסכמה עם מפקד חטיבת בנימין כי במקום בו נמצא המאחז יוותרו רק הגלעד ומבני ההנצחה לזכרו של יאיר מנדלסון ז"ל ואילו יתר המבנים יועברו למקום אחר לפי תוכנית שתאושר, אך חרף הבטחה זו הרסו המשיבים את המאחז כולו. עוד טוענים העותרים כי סמוך לאחר הגעת כוחות הצבא ל"יד יאיר" לצורך הריסת המבנים הם יידעו את המשיבים בדבר הגשת העתירה וביקשו כי הריסת המבנים תיעצר על מנת לאפשר להם למצות הליכים, אך המשיבים סרבו לבקשתם. העותרים מוסיפים וטוענים כי על אף הצו הארעי שניתן בעתירה נמשכה הריסת המבנים עד לשעה 16:00 לפחות, וכי בתגובתם הטעו המשיבים את בית המשפט בהקשר זה.

3.בתגובה מטעמם טוענים המשיבים כי הריסת המבנים ב"יד יאיר", כמו גם יתר הפעולות שהתבצעו בשטח, נעשו כדין והם עומדים על טענתם כי ההריסה הסתיימה טרם שנודע לפרקליטות אודות הצו הארעי שניתן לבקשת העותרים, ועל כן הם לא הפרו צו זה. לטענת המשיבים העותרים מלינים נגד פעולות שנעשו בשטח לאחר שהריסת המבנים הושלמה (כגון פינוי האנדרטה מהשטח לאחר שכבר הוצאה ממקומה), ועוד הם מדגישים כי העותרים לא ביססו, במועד הגשת העתירה או בשלב זה, זכות משפטית (קניינית או תכנונית) להקמת מבנים ב"יד יאיר". בהקשר זה מציינים המשיבים כי העותרים לא הוכיחו שהם הבעלים של הקרקע, כי יש בידיהם את ההיתרים והרישיונות הדרושים לצורך רכישתה או כי יש בידיהם היתרי בנייה, ולטענתם בנסיבות אלה אין מקום שבית המשפט יורה על בנייה מחודשת של המבנים, אשר נבנו בשעתו באופן בלתי חוקי. לבסוף מציינים המשיבים כי ככל שהעותרים סבורים שהריסת המבנים ב"יד יאיר" היתה שלא כדין, פתוחה בפניהם הדרך להגיש הליך אזרחי בו יתבררו טענותיהם.

4.משנהרסו המבנים שאת הריסתם ביקשו העותרים למנוע אין עוד תכלית לעתירה ולסעד שהתבקש במסגרתה ואין מקום להותירה תלויה ועומדת. כפי שציינו המשיבים, ככל שהעותרים סבורים כי קיימת בידם עילה למתן סעד אחר הנובע מהשתלשלות האירועים המתוארת לעיל, פתוחה בפניהם הדרך לנקוט בכל הליכים שימצאו לנכון לצורך כך.

אשר על כן, העתירה נמחקת.

ניתן היום, כ"ה טבת תשס"ט (21.01.2009).